יותר משבוע ימים עבר מאז נמצא סגן יקיר וקנין, קצין מגלן בן 21 תושב הרצליה, כשהוא ירוי ברכבו בחניון חוף הנכים בעיר. ככל שעוברים הימים, מתגברים סימני השאלה הנוגעים למותו של וקנין. פרטים מתוך החקירה, שמתגלים כאן לראשונה, מעלים תהיות בנוגע לדרך בה סיים וקנין את חייו.

"כבר בשעות הראשונות לאחר היוודע לנו על מותו של יקיר, התחלנו להבין שהציבור קיבל את הרושם שמדובר בהתאבדות",
אומר דודו של הקצין. "לדעתי, התאבדות לא הייתה כאן. המשטרה יכולה לבדוק כיוון לאומני או כיוון פלילי או אלף כיוונים אחרים, אבל הם יכולים להתרחק מהכיוון של התאבדות, יקיר פשוט לא היה אדם שיתאבד".

וקנין גדל בהרצליה, הוא למד בתיכון "הראשונים" בעיר וסיים את לימודיו בהצטיינות. אחרי התיכון, היה ברור שהוא יגיע לשירות צבאי קרבי. "כל המשפחה והסובבים אותו שירתו ביחידות מובחרות, זה היה ברור שזה יהיה הכיוון שלו ולשם הוא גם הלך", מספרים במשפחה.

את תחילת שירותו הצבאי החל כלוחם בגדוד 50 של חטיבת הנח"ל, אך לאחר שנפצע בגבו, נבצר ממנו להמשיך ביחידתו. וקנין, שחלם כל חייו לשרת את המדינה, לא ויתר והחליט לצאת לקורס קציני מודיעין. לאחר שסיים את קורס הקצינים בהצטיינות, הוא עבר לשרת ביחידת העילית מגלן.

יום רביעי, 23:30
ביום רביעי, כשהוא עדיין בבסיס שלו, וקנין מצלצל לידידה קרובה וקובע להיפגש איתה בסוף השבוע, כשיגיע הביתה. לאחר שהוא מנתק את השיחה איתה, הוא מצלצל למישל אביו. באותה שיחה מבקש וקנין מאביו שישאיר לו את רכב המשפחה בתחנת הרכבת בהרצליה, על מנת שיוכל לנסוע בו משם כשהוא מגיע הביתה. וקנין מדגיש בפני אביו שעליו לוודא כי מיכל הדלק מלא, מכיוון שתכנן להגיע אל בסיס צריפין בשעה 11:30. "כזה היה יקיר, טיפוס אחראי שחושב על הכל. אם היו לו תוכניות אובדניות, למה שיבקש טנק דלק מלא?" תוהים במשפחתו.

יום חמישי, 10:08
ב-10:08 מתקבל סימן החיים האחרון מווקנין, כשהודעה מחברת "איתוראן" מודיעה על כך שמישהו נכנס לרכב המשפחה, שכאמור הושאר במיוחד עבורו בתחנת הרכבת בהרצליה. "אנחנו יודעים שהוא היה צריך להגיע לתחנת הרכבת ולהיות בשעה 11:30 בצריפין", אומר מישל. "אין לנו מושג מה קרה בזמן הזה. יש לנו הרבה סימני שאלה".

אף אחד לא יודע מה בדיוק אירע בין השעה שהאיתוראן התריע על הכניסה לרכב לבין הרגע בו נמצא וקנין ירוי ברכבו. מחקירת המשטרה עולה, כי יש ממצאים אשר מעלים סימני שאלה בנוגע לאפשרות שמדובר בהתאבדות. גופתו של וקנין, נמצאה כששני פצעי ירייה עליה. סימני היריות על גופו של הקצין נמצאו במקומות שאינם אופייניים לניסיונות התאבדות.

המשטרה חוקרת בנוסף, כיצד נמצא נשקו האישי של וקנין על רצפת המושב ברכבו, אך לא על המושב עליו הוא ישב. הנשק נמצא ליד המושב שליד הנהג, בזמן שהוא כביכול נהג ברכב לבדו. יתרה מזה, במשטרה תוהים איך ייתכן שהנשק נמצא במצב נצור אם אכן, האחרון שירה בו, ירה בעצמו.

"אדם שמעוניין להתאבד לא יורה בעצמו פעמיים, זה רק מראה עד כמה לא הגיונית ההשערה של ההתאבדות". אומרים במשפחתו. "בן אדם שרוצה להתאבד דואג אחר כך לנצור את נשקו? זה הרי מגוחך".

יום חמישי, 14:30
עובר אורח מבחין ברכב המשפחה בחניון חוף הנכים כשקצין צה"ל נמצא ירוי בתוכו. אותו אדם מזעיק את כוחות הביטחון וההצלה אשר קובעים את מותו של וקנין במקום. כוחות ההצלה חשו אל המקום. הם מצאו את הרכב כשפנסי המצוקה מהבהבים.

"יקיר היה כל הזמן שמח, אין תמונה שלו בלי חיוך, חוץ מזה הוא היה נוהג לשתף את חבריו ובני משפחתו בכל דבר", מספר אחד מחבריו הקרובים של וקנין. "לא יכול להיות שדבר כזה חמק מאיתנו, הוא פשוט היה אדם טוב וחיובי ואם היו לו איזה שהן מחשבות לכיוון הזה, אני מבטיח לך שהיינו יודעים".

למחרת התקיימה הלוויתו של וקנין בחלקה הצבאית של בית העלמין בהרצליה. חבריו סיפרו על תוכניותיו לאחר השחרור מהצבא. "הוא תכנן ללמוד בקרוב ורצה לנסוע לתאילנד לטיול קצר לפני שהוא מתחיל את חייו", סיפרו החברים. "זו טרגדיה נוראית, והחלל שיקיר השאיר פשוט עצום".

מפקד משטרת גלילות שמעון לביא: "נכון להיום, כל כיווני החקירה נבדקים ומתבצעות פעולות חקירה רבות משותפות עם צה"ל. מדובר באירוע חריג שנמצא בראש סדר העדיפויות של משטרת גלילות. התיק לא ייסגר עד שנדע בוודאות מה גרם למותו של הקצין. אני רוצה לציין באופן אישי, כי אני משתתף בצערה של המשפחה".