לסטודנט ממוצע יש לא מעט הוצאות כספיות ומנגד, מעט מאוד זמן לעבוד ולפרנס את עצמו. מתברר שלסטודנטים במרכז הבינתחומי בהרצליה, ששכר הלימוד שם עומד על כ-30 אלף שקלים בשנה, יש "אפיק" נוסף להוצאות בבינתחומי: על פי תקנון המשמעת של המכללה, המפורסם גם באתר האינטרנט של המכללה, סטודנט שמבצע עבירת משמעת, דינו להיקנס כספית.

אל תטעו - לא מדובר בעבירת משמעת חמורה במיוחד המצריכה ענישה קשה, אלה בעבירה של אכילה בכיתה, בגינה נקנסים הסטודנטים ב-100 שקלים, או
שימוש בטלפון נייד בזמן שיעור או במהלך שהותו בספרייה, עבורם ייאלצו הסטודנטים להיפרד מ-350 שקלים.

מה גורם למרכז הבינתחומי לחוקק חוקים המענישים את הסטודנטים שלומדים בו בתשלום כספים מיותרים? אם תשאלו את הנהלת המרכז, הם יגידו ש"כל הכסף שנגבה מתועל לרווחת הסטודנטים". איך זה מנחם את הסטודנטים שלא פשעו ורק אכלו תפוח בשיעור כלכלה? לא ברור. נשמע הזוי? בהחלט, אבל מסתבר שלמרכז הבינתחומי חוקים משלו.

השבוע כשסיפרנו לגורמים בכירים בעיריית הרצליה על הגוף שהפך לעצמאי במיוחד, הם הופתעו מאוד. אחרי הכל, הם אלו שממונים על פיקוח אחרי מעשנים סוררים או נהגים שעברו עבירות חנייה. אבל מסתבר, שלפי הרשויות, שכשמדובר בשטחים פרטיים כמו של הבינתחומי, הם, כלומר הנהלת המוסד, יכולים לעשות ככל העולה על רוחם.

לכל עבירה יש מחיר
לפני חודש נפתחה השנה האקדמית במרכז הבינתחומי, בו לומדים כ-5,500 סטודנטים. סטודנטים שהחלו שנה א', נדהמו כששמעו על התקנון המשמעתי, בו יש 'מחירון' המתייחס לעבירות המשמעת השונות. ל', סטודנטית שנה א' בבינתחומי, סיפרה כי כבר בתחילת הלימודים ניגשו חונכים מטעם המכללה אל הסטודנטים החדשים והסבירו להם מהן עבירות המשמעת, ומהו גובה הקנס שיקבלו בגינם.

תקנון המשמעת של הבינתחומי מגדיר מהן "עבירות קנס". כך למשל, סטודנט שידליק סיגריה במקום בו החליט המרכז הבינתחומי שהוא אסור לעישון, ייקנס ב-100 שקלים. חניתם בניגוד לכללי המכללה, שכלל לא ברורים? תפרדו גם כן מ-100 שקלים. על חנייה במקום המיועד לנכים, הקנס כבר עולה ל-350 שקלים. נכון, למראית עין נראה שיש היגיון בחלק מחוקים אלו, אבל כלל לא ברור באיזו סמכות החליטו במוסד להיות הרשות המחוקקת, השופטת, וגם התליין באותה עת.

גם סמכותם של האנשים שבכוחם לתת את הקנסות, מעוגנת בתקנון המשמעת של המרכז הבינתחומי. בתקנון נכתב במפורש שישנם "פקחים מיוחדים" שהוקצו לנושא מטעם המכללה, שתפקידם לתת דוחות חנייה או על עישון במקום אסור, ממש כמו פקחי העירייה או המשטרה.

דיון משמעתי
אם הסטודנט לא שילם את הקנס תוך חודש, הרי שעל פי התקנון, הוא יועמד לדין משמעתי. ומה דינו של אותו סטודנט "סורר"? דינו כדין סטודנט שלא שילם את שכר הלימוד. לשם השוואה, בדיקה של תקנונים באוניברסיטאות ובמכללות נוספות, מעלה כי תקנון המשמעת כמעט ואינו כולל קנסות כספיים, למעט איחור סביר בהחזרת ספר לספריית הלימודים (בבינתחומי הקנס עומד על 10 שקלים לשעה, לא ליום, לכל שעה).

המרכז הבינתחומי בהנהלתו של פרופ' אוריאל רייכמן, הוא מוסד פרטי, שאינו צריך לתת דין וחשבון על צורת התנהלותו לאיש, למעט ציבור הסטודנטים שלומד אצלו. על כן, אין הוא כפוף להחלטות שונות הקשורות לעולם האקדמי, כמו למשל ועדת וינוגרד, לפיהן "לא יוטל על הסטודנט עול כספי מעבר להחלטות הוועדה". נשאלת השאלה מדוע על הסטודנטים של המרכז מוטל עול כספי נוסף, ומדוע בהם אין הנהלת המרכז מתחשבת, אגב, בשום מקום בתקנון לא רשום מה דינו של מרצה שהביא עימו לשיעור כוס קפה או תה להרגעת הגרון, או חלילה מה קורה אם מצלצל טלפונו האישי של אותו פרופסור מכובד.

תגובות
המרכז הבינתחומי: "תקנון המשמעת, בדומה לתקנוני משמעת של אוניברסיטאות בארץ ובעולם, קובע, בין היתר, קנסות כספיים בגין עבירות משמעת קלות. היות שהמרכז הבינתחומי הוא מוסד ללא כוונות רווח הפועל לתועלת הציבור, כל סכום הנכנס לקופתו מתועל בסופו של דבר לרווחת הסטודנטים".

אגודת הסטודנטים של הבינתחומי: "האגודה לוקחת חלק פעיל בייצוג הסטודנטים מול ועדות המשמעת של המרכז. אנו נדע לבחון מחדש, ובמידת הצורך, את נושא עבירות הקנס ואכיפת החוקים. חשוב לציין כי בוועדות משמעת בהן היו מעורבים נציגי האגודה, לא הוטל קנס כספי על הסטודנט ותמיד תשאף האגודה להמירו בעונש אחר".

מהמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג): "חוק מל"ג מאפשר למוסד מוכר להשכלה גבוהה לנהל את ענייניו האקדמיים והמינהליים בחופש מוחלט. נושא זה נמצא בתחום החופש המינהלי המוענק למוסד. בנוסף, המרכז הבינתחומי הינו מכללה פרטית המועצה מפקחת על ההתנהלות כלפי סטודנטים הלומדים במוסד מוכר ומבטיחה את קיום זכויותיהם".

התאחדות הסטודנטים הארצית כי בעקבות פניית העיתון, ייערך בירור