בימים אלה אופפים גלי נוסטלגיה את ותיקי כפר שמריהו. זיכרונות העבר צצים ועולים בהם מאז שנפתח במרכז המסחרי של היישוב בית קפה של רשת "קפה קפה", בדיוק באותו מקום, ותחת אותם עצים שבו עמד בעבר "קפה הרמן", בית הקפה הראשון המיתולוגי של כפר שמריהו.

"קפה הרמן", שנחשב ל"כסית" של אזור השרון, היווה מוקד חברתי בשנות ה־50 וה־60, ומשך אליו את תושבי האזור ואת הייקים של תל אביב, שישבו בו, שתו קפה וגזוז, אכלו שלאקזאנה (קצפת) וסלט קרטופל'ך (תפוחי אדמה), ושיחקו רמי וקנאסטה עד השעות הקטנות של הלילה.

אלברט וגרטל הרמן ז"ל, בעלי "קפה הרמן" המיתולוגי

בית הקפה המיתולוגי הוקם על ידי אלברט וגרטל הרמן ז"ל, זוג ייקים שעלו ארצה בשנות ה־40 והתיישבו בכפר שמריהו. עוד לפני הקמת בית הקפה פתחו בני הזוג באותו מקום בדיוק, בכניסה ליישוב, את המכולת הראשונה של הכפר.

בהיעדר מקומות בילוי ביישוב, המכולת שימשה אז כמקום מפגש חברתי עבור המייסדים, שהחלו לאכלס ולבנות את היישוב בעל הצביון הכפרי דאז. אחרי כמה שנים התווסף למכולת קיוסק, כשבקיר החיצוני שלו נפתח חלון שפנה החוצה, דרכו ניתן היה לקנות סיגריות, גלידות וגזוז.

"אהבתי מאוד ללכת לקיוסק בתור ילד ולקנות מחליף צבעים", מספר מאיר פרוינדליך בן ה-74, שהבית הראשון ביישוב היה של הוריו, והוא גדל בכפר שמריהו מאז גיל חצי שנה. "את יודעת מה זה מחליף צבעים?".

ממש לא.

"זו סוכרייה שמחליפה צבעים", מסביר פרוינדליך, לשעבר צלם צבאי והצלם הרשמי של כפר שמריהו. "כל מציצה מחליפה את צבע הסוכרייה. הייתי קונה גם כושי. את יודעת מה זה כושי?".

ממש לא.

"זה קרמבו. והיינו קונים במכולת גם ארטיקים וגלידות. גרנו בקצה הכפר ובאנו ברגל למכולת. לא היו אז מכוניות וגם לא אופניים, וגם לא היה כביש".

פתיחת הצרכנייה בכפר שמריהו הביאה לירידה חדה בריווחי המכולת של בני הזוג הרמן, שהחליטו על שינוי קונספט. הם הקטינו את שטח המכולת לטובת בית קפה קטנטן שהכיל ארבעה שולחנות. השטח הזה גם נוצל, כך מספר השבוע אורי ברנע בן ה-71 שנולד בכפר שמריהו וגר בה עד היום, לטובת חוגים לבולים ולשחמט.

בשלב הבא החליטו בני הזוג לוותר כליל על המכולת, ובמקום זאת להרחיב את בית הקפה. בבניין הפינתי שבו שכנה המכולת ובו גרו בני הזוג עם בתם חוה, הם פתחו בית קפה בסגנון גרמני, שמוקם בצמוד לגינת הבית ומתחת לעצים שעומדים שם עד היום, ובשיאו מנה כ־30 שולחנות.

מאוחר יותר נבנתה במקום פרגולה שסיפקה צל ללקוחות, ובית הקפה שקק פעילות עד שעות הלילה המאוחרות, לעתים גם עד שתיים בלילה, בעיקר בסופי שבוע.

בית הקפה, שפעל בין השנים 1950 ועד אחרי מלחמת ששת הימים, הפך למוקד עלייה לרגל. "בסופי שבוע ובחגים המקום היה עמוס במיוחד", מספרת אריאלה כהן, התינוקת הראשונה שנולדה ביישוב. היו מגיעים הרבה ייקים מתל אביב שרצו לצאת מן העיר הגדולה. אנשים היו עומדים בתור, מחכים ששולחן יתפנה. הם היו אוכלים שם ומשחקים קלפים.

"כל הסנובים של תל אביב היו מגיעים לכאן. בשנות ה־40 התל אביבים הגיעו אלינו כדי לשהות בפנסיונים שהיו כאן. אחר כך הם שלחו את הילדים שלהם לקייטנות שלנו, ומאוחר יותר הם הגיעו לבית הקפה ביישוב. מבחינתם, לנסוע לכפר שמריהו היה לצאת לבילוי מחוץ לעיר. אחר כך הם ראו כי טוב, וגם קנו כאן בתים".

בני הזוג הרמן עבדו בבית הקפה משעות הבוקר ועד הלילה. ותיקי היישוב זוכרים אותם כייקים טיפוסיים. "הם היו דייקנים, נקיים, מסודרים ואדיבים", מספרת כהן.

לאחר כמעט 20 שנה, במהלכן בית הקפה היה עמוס בלקוחות, מעמדו החל להתערער. באותה תקופה החלו להיפתח עוד בתי קפה באזור, ביניהן קפה "גיל" בהרצליה. גם העבודה היומיומית השוחקת התישה את בני הזוג הרמן שיצאו לחופשות ארוכות אצל בתם חוה, שעברה לגור בניו יורק.

עם השנים החופשה השנתית שלהם הלכה והתארכה, ובית הקפה נסגר מדי שנה למשך ארבעה חודשים. לקראת שנת 1970 בית הקפה נסגר סופית.

"הרמן כבר היה זקן מאוד וזה הספיק לו", אומר ביית. "גם אשתו חלתה. הם עברו לגור בבית האבות 'נווה אביב'".

ג'קלין: "אני הייתי אז אחות ב'נווה אביב'. הרמן טיפל מאוד יפה באשתו, שנפטרה לפניו. לפני 15 שנה בערך גם הוא נפטר".

בית הקפה החדש שהוקם במקום בו שכן קודם "קפה הרמן"

לפני תשעה שבועות נפתח בית הקפה במתכונתו החדשה על ידי ארז דינר בן ה-44, לשעבר מנהל שיווק בחברת בנייה, שמבחינתו ניהול בית קפה היה הגשמת חלום. דינר לא היה מודע כלל לכך שבחר להקים בית קפה במיקום נוסטלגי כל כך.

"בכלל לא ידעתי שהיה כאן פעם בית קפה", מספר דינר. "כשפתחתי את המקום, ותיקי היישוב התחילו להגיע לכאן ולספר לי על 'קפה הרמן'. הסיפורים האלה נורא קסמו לי. למשל, היה זוג מבוגר שישב כאן
והאשה הת