בשבוע הבא ישיק היזם מכבי קרסו (57) מהרצליה, את הבאר הראשונה שלו, אותה הוא יחיה וישמיש למי שתייה ביישוב צור משה שבשרון, והכל באישור משרד הבריאות ורשות המים. קרסו, נצר למשפחת יבואני הרכב המפורסמת, לא מחפש להתעשר מהפרויקט. ל"ידיעות השרון" מסביר קרסו כי החליט לעשות זאת מטעמי אידיאולוגיה, וללא כוונות רווח. קרסו רואה לדבריו בגאולת הבארות בשרון את הנוסחה החדשה לציונות, נוסח המאה ה-21.

יותר מזה, צור משה היא רק ההתחלה: קרסו הגיע להסכם עם עוד ארבעה יישובים בהם יפעיל בארות דומות, ונמצא במשא ומתן עם עוד ארבעים נוספים. המטרה ברורה: לאפשר מי שתייה מכל 250 הבארות של אקוויפר החוף בשרון המשתרע מקיסריה ודרומה.

שושלת קרסו החלה עם הסב משה, שעלה מסלוניקי. בנו חיים, היה עם השנים לאיש החזק במשפחה ובחברת "בני משה קרסו" - יבואני "רנו" ו"ניסן" לישראל. אחיו, אריה, אביהם של מכבי ויואל קרסו, היה פעיל מאוד בחברה ונחשב לאיש הקשרים, סוג של שר החוץ של המשפחה. לימים, לאחר שנות מאבק, התקבלה החלטה על פיה לא יעבדו בני המשפחה בחברה, ששווי הנדל"ן שצברה מעורך בכ-500 מיליון דולר והשווי עסקי הרכב בכ-200 מליון. מכבי ואחיו נשארו חברי דירקטוריון בלבד, האוחזים במניות החברה.

אולי יש נדבנים ממנו אבל קרסו נוהג ב"רנו" ספורט קטנה, והוא ביסודו איש צנוע. כרטיס הביקור שלו לבן ופשוט, ואת מרבית שעות היום הוא מקדיש למיזם הבארות החדש שלו.

במדינת ישראל מעריכים כי ההפסד של אי-ניצול מי הבארות לשתייה מגיע עד כ-80 מיליון מ"ק מים בשנה. על פי רשות המים, מגיע הגירעון המצטבר של משק המים לכשני מיליארד מ"ק. פרויקט השבחת המים של קרסו מושתת על שאיבת המים, טיהורם ואספקתם לצרכנים באיכות מי שתייה על פי תקנות משרד הבריאות.

מה הוביל לבחירה במיזם המים?
"בלי מים אין חיים. אין כלום. הגעתי למסקנה שכרגע מה שחסר בארץ, זה מים. עלות הטיהור של באר אחת היא כמיליון שקל, והתקנת מתקן הטיהור מהירה, כי הוא מתחיל לפעול תוך שישה חודשים. אני פועל מטעמים ציוניים".

איך לא חשבו על זה קודם?
"המדינה לא לקחה על עצמה משימה כזו של טיהור בארות והשמשתם מחדש. היא מתירה ומעודדת לעשות פעילויות בתחום המים".

לא מדובר בהפרטת המים של כולנו?
"משרד הבריאות הוא גוף קפדן המופקד על בריאות הציבור ועושה את מלאכתו בדקדקנות, לפיכך מהווה משוכה מאוד גבוהה ומאתגרת. אני רוצה לתת מים ושעל כל טיפה תהיה חותמת משרד הבריאות שכמובן לא מוותר על זה, וכך גם אני. אני מודה שצור משה הוא החלוץ, ואני לומד תוך כדי תנועה. ברור לי שהמתקן השני יהיה מהיר יותר".

זה מוסרי בעיניך להתיר מיזמים פרטיים בתחום המים?
"מאחר שהמים הם בבעלות המדינה, רק נציגיה יתירו או יאסרו על שימוש במי
תהום בבאר מסוימת, בכמות מוגדרת ובתנאים המגדירים קצב שאיבה שנתי. את מתקן הטיהור אני קונה מהיצרן ומוכר למושב בתשלומים שהוא מחזיר מהכנסות מכירת המים".

באוקטובר 2009 תפעיל את הבאר הראשונה. למה צור משה תחילה. בגלל ייחוס אבות?
"פניתי לכל יישובי הסביבה והצגתי את עצמי. בצור משה אמרו לי: 'אתה קרסו? אל תספר לנו מי אתה, אנחנו נספר לך!'. אחרי השיחה הראשונה הבינו שהמניע שלי ציוני ויצאנו לדרך".

מה יוצא לך מזה?
"שקל. אחרי שבעל הבאר גומר את התשלום האחרון של עלות המתקן מהכנסות המים שלו, אני מוכר אותו בשקל. זו תרומתי למדינת ישראל".

אתה מתרגש לקראת ההשקה?
"כן. כי אני טיפוס רגשן, וקרוב לוודאי אבכה".