אפשר להגיד מזל טוב: מערכת החינוך של הרצליה נתברכה בבית ספר נוסף ומעט שונה. בית הספר לחינוך ימי שקיבל השנה את אישור משרד החינוך, פתח את שעריו ביום שלישי שעבר ל-400 תלמידי בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים, שיחונכו ויגדלו על טהרת האהבה לים.

"הרצליה היא גם אחת הערים היחידות בארץ שניתן לעשות בה בגרות בספורט ימי", אומר המנהל החדש, גילי בן-יאיר (45), תושב העיר. "עכשיו יהיה רצף חינוכי, וילדים מכיתה ה' יוכלו ללמוד את המקצוע עד כיתה י"ב".

בית הספר לחינוך ימי בהרצליה מצטרף ל-13 בתי ספר לחינוך ימי בארץ, כשהקרוב ביותר בצפון הוא במכמורת ובדרום בתל אביב. "פעלנו כמרכז לחינוך ימי שנפתח על ידי העירייה, והחל מהשנה אנחנו בית ספר לכל דבר", אומר בן-יאיר. "משרד החינוך אחראי עלינו מההתחלה ועד הסוף, מבחינת המורים והתקציבים. השנה ילמדו אצלנו כ-400 תלמידים, שיודרכו באמצעות חמישה מורים".

לבית הספר יגיעו במהלך השנה תלמידים מבתי ספר ברחבי העיר וכן מבית הספר בכפר שמריהו, ועם הזמן הם מקווים גם לקלוט תלמידים משאר ערי השרון כמו רעננה, כפר סבא, הוד השרון ורמת השרון. התלמידים מתחילים ללמוד את מקצוע החינוך הימי בכיתות ה', שכבת הגיל הנמוכה ביותר שמשרד החינוך מאפשר להתחיל ללמוד בה את המקצוע.

"אנחנו נותנים שיעורים במספר ענפי שיט", מסביר בן-יאיר. "קיאקים, סירות מפרש, גלשני רוח וסירות קבוצתיות מסוג "סנונית". מגיעה לכאן כיתה במסגרת שעות הלימודים, ללמוד מקצוע שנמצא בתוך מערכת השעות, והם לומדים במשך שני שיעורים. התלמידים מתחלקים לקבוצות, לא יותר מעשרה תלמידים בקבוצה, ומקבלים מורה".

בן- יאיר מסביר שבבית הספר עובדים על עיקרון של ניצול מקסימאלי של מזג האוויר. "יש לנו כיתות לימוד מסודרות, כמו בכל בית ספר, ועם הנוף הכי יפה בארץ מהחלון, אל הים", הוא אומר. "כדי לנצל את מקסימום הזמן שיש לנו אנחנו עובדים לפי מזג האוויר, בכל פעם שיש מזג אוויר טוב, אנחנו עושים פעילות מעשית בים. בכל פעם שיורד גשם אנחנו עושים פעילות עיונית, לומדים את תורת השיט ומקבלים הרצאות".

בתום כל סמסטר במקצוע הנלמד, מקבלים התלמידים ציונים והערכות מהמורים לחינוך ימי. "כל בית ספר שרוצה להשתלב, יכול", אומר בן-יאיר. "יש עוד בתי ספר שרוצים לבוא אבל הם מקבלים מספר שעות מסוים ממשרד החינוך, וזה תלוי בשעות ההוראה שיש להם. יש בתי ספר שאומרים שהם מעדיפים שיט על אמנות, ויכולים להחליף את השעות. אנחנו מעניקים להם את האהבה לים, בתקווה להרחיב אופקים".

"היתרון היחסי שיש למקצוע זה על פני מקצועות אחרים", אומר בן-יאיר, הוא מגוון רחב מאוד של מיומנויות שנרכשות במהלך הלימודים. "המקצוע הזה גורם לתלמיד לפתח עצמאות ולפתח מחשבה, כשבים יש את התנאים הכי טובים לכך.
ילד שיושב בסירה לבד, צריך לפתור הכל בעצמו, ולפתור את כל הבעיות שנקרות בדרכו. בסירות הקבוצתיות לומדים גם איך לעבוד בצוות או בזוגות, וכמובן מפתחים יכולות מוטוריות. צריך להבין גם שבעוד שלא כולם יודעים לרוץ מהר בשיעורי ספורט, כשהם יושבים בסירה, הם יכולים לעשות הכל".

"היתרון הגדול של הרצליה הוא שהיא אחת הערים היחידות בארץ שמציעה לתלמידי מגמת ספורט ימי, רמת חמש יחידות בגרות", מסביר בן-יאיר, וכך יכול להיווצר רצף חינוכי מכיתה ה' ועד כיתה י"ב. בן-יאיר עצמו הקים את המגמה, ועד עכשיו גם משמש כרכז שלה. "התחלתי להתעסק בימאות בגיל 12, בצופי ים ביפו", הוא מספר.

"התגייסתי לחיל הים וכשהשתחררתי, חזרתי לצופי ים כרכז שבט. למדתי אחר כך חינוך גופני, התמחתי בספורט ימי, והתחלתי לעבוד במרכז החינוך הימי בתל אביב כמורה. לפני תשע שנים הקמתי את המגמה לספורט ימי בתיכון חדש בהרצליה, והחל משנה זו זכיתי לנהל את בית הספר".