חייה של מרי דנטס, אם חד הורית, (43) מעולם לא היו קלים. רק לפני מספר שנים שכלה את בתה שנפטרה ממחלת הסרטן. לפני שלוש שנים החלה לעבוד כנהגת גרר עירוני בהרצליה, ולאחר תקופה אף הגיעה לאגף שאיפ"ה בעירייה שם עבדה כמפקחת במחלקת גינון. בשעות הנוספות אף עבדה בפיקוח רגיל.

"אני בנאדם עם ראש גדול, נכנסתי לתפקיד כמפקחת גינון תוך שבועיים בלי שאף אחד יילמד אותי. אני בוגרת בית ספר חקלאי ולמדתי את העבודה על סמך הניסיון שלי מהלימודים בתיכון, ובעזרת קבלן גינון של האזור בו עבדתי, למדתי את כל העבודה לבד. כל התושבים הכירו אותי וידעו שאני פותרת בעיות".

לדברי דנטס, גם בימים של שביתת עובדי עירייה, הגיעה על דעת עצמה עם המיכלית העירונית על מנת להשקות את הצמחייה ברחוב סוקולוב בכדי שזו לא תתייבש בגלל נסיבות ביורוקרטיות שהובילו לשביתה. לאחר תקופה הועברה דנטס גם למצפ"ן - מחלקה שהספיקה להיסגר בשנה האחרונה בשל קיצוצים בתקציב העירייה.

"כשהגעתי למצפ"ן הכרתי את העבודה מהשטח. כשתושב התקשר ואמר שיש פיצוץ בצינור, ידעתי בדיוק מה הסיבה לפיצוץ כי לפני כן חייתי את השטח". לדברי דנטס, היא עבדה באגף חודשיים עד שלפתע גילתה כי העירייה בעצמה מעקלת לה כספים מחשבון הבנק. "נדהמתי לגלות שהעירייה לא רק מפסיקה לשלם לי משכורת בזמן שאני עובדת, אלא מעקלת לי חשבונות".

מסתבר כי בעל הדירה בו התגוררה דנטס בשכירות תבע אותה לדבריה בלי ידיעתה, לאחר שהדירה בה התגוררה נשרפה. "במחלקת שכר בעירייה עיקלו לי משכורות, למרות שהשגתי בהליך משפטי הקפאת הליכים. יצא שאני עובדת והעירייה לא משלמת לי משכורת ואף טוענת שאני חייבת לה כספים. נשארתי בלי בית, עם ילד בצבא וילדה בת 14, בלי כסף להגיע לעבודה ובסוף החודש בלי משכורת".

לדברי דנטס, מנהלי אגפים בעירייה הכירו את איכות עבודתה ואף ציינו זאת מספר פעמים. כך למשל כתב ראש אגף תב"ל בעירייה, משה פדלון, למנהליה של דנטס בחודש ספטמבר 2007, "מחלקת תחזוקה סיימה ביצוע שיפוצים נרחבים בארבעה גני ילדים בעיר והיה צורך בביצוע גינון חדש בגנים אלה.

"מרי דנטס נרתמה למשימה והקימה בגנים גינון מרהיב ומכובד תוך זמן קצר. ברצוני לציין את שיתוף הפעולה עם העובדת שהינה בעלת מוטיבציה גבוהה וחרוצה ועל כך הערכות וברכות".

לדבריה, מאז החלו לעקל את משכורותיה חלה הידרדרות במצבה. "החזקתי את כל המחלקה לבד, אבל נשברתי. אני לא מיליונרית וכבר לא היה לי כסף להגיע
לעבודה". היא ביקשה ממנהליה לשחררה מהעבודה בכבוד ואף לקבל מהעירייה את הכסף שצברה בקופות על שמה וטפסים מתאימים על מנת להפנותה למוסד לביטוח לאומי. אלא שלדבריה, בעירייה טענו כי היא זו שחייבת כסף לעירייה ועל כן לא תקבל טפסים או את הכסף מהקופות.

כשדנטס התייאשה, פנתה במכתב לראש העירייה, יעל גרמן, וסיפרה לה על מצוקתה. בתגובה לפנייתה ענתה גרמן: "דברייך מאוד מרגשים ומתארים תקופות סבל בחייך. בעת קליטתך בעירייה בחודש אוגוסט 2006 שאיפתנו הייתה להקל במעט על סבלך ולהקנות לך תחושה של מקום עבודה שהוא גם משפחה תומכת תוך ציפייה להשתלבותך באגף שאיפ"ה בתפקיד עוזרת למפקח גינון.

"מספר חודשים טרם ההחלטה על סיום עבודתך נעלמת מעבודתך כאילו בלעה אותך האדמה. אני מאחלת לך שתמצאי מזור לנפשך ותדעי ימים טובים יותר".

חבר המועצה ירון עולמי הגיב השבוע בזעם על הדברים: "הסיפור הקשה הזה, מוכיח שמאחורי המילים היפות של גב' ראש העירייה על אהבתה לעובדי העירייה, על הגב שהיא נותנת להם, אין למילים האלה שום משמעות במציאות, ואולי ההיפך הוא הנכון.

"מדובר ביחס מבזה ומכוער לעובדת חרוצה ומקצועית, שקיבלה תעודות הערכה והצטיינות לרוב והיתה אהודה על חבריה לעבודה ועל התושבים שקיבלו ממנה שירות. כל היחס והמענה לבקשותיה של מרי תמוהים בעיני ומגלים התנהלות חסרת לב, אמפטיה אנושית בסיסית והגינות מינימלית.

"עצוב שכך מתייחסים בעירייה לעובדת קשת יום, אם חד הורית שרק חיפשה לפרנס את ילדיה ולספק להם קורת גג ומשהו לאכול. אני אישית נחרדתי כאשר נודע לי מהמקרה, והתביישתי לקרוא ולראות את תגובת ראש העירייה ואת מעשיה".

מעיריית הרצליה נמסר: "דנטס נקלטה לעבודה בעירייה והועסקה בה, למרות אי שביעות רצון מאיכות עבודתה. בשלב מסוים נעלמה דנטס מעבודתה באגף ולא יצרה קשר עם מנהליה. עיריית הרצליה לא מעקלת שכר, אלא לפי הוראת ההוצאה לפועל או בית המשפט. העירייה עשתה כל שבידה בכדי לעזור לדנטס".