הוא נכנס לבית הקפה ברמת אביב אליו הוא רגיל לבוא מדי בוקר. בעשר הוא כבר שותה קפה ואוכל עוגה. יריב בן אליעזר, מנהל הקמפיין המנצח של ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן, לוקח את עצמו מאוד ברצינות. הוא מכיר את שמותיהן של כל המלצריות, המרבות לחייך אליו בכל פעם שהן חולפות ליד השולחן בו הוא יושב. הוא מרגיש נינוח, זהו מגרשו הביתי.

בן אליעזר נזכר, כי בתחילת דצמבר ימלאו 35 שנה לפטירתו של סבו, דוד בן גוריון. הוא ייסע לשדה בוקר, לפקוד את קברו, כבכל שנה. "כל המכובדים למיניהם יעלו לקבר, הצביעות תחגוג שם. הם יגידו את מה שצריך, יצטלמו כמו שצריך ויחזרו לעיסוקים שלהם", אומר בן אליעזר במרירות גלויה.

בן אליעזר, הוא לא אחד שמתחבא מאחורי מילים, להיפך. הוא נוהג לומר אותן באופן הכי ברור וישיר שיש. יש שיגידו שאף בצורה בוטה מדי.
באותה בוטות, ניהל בן אליעזר את שלושת הקמפיינים שהושיבו קדנציה אחר קדנציה את גרמן בבבניין העירייה שברחוב הנדיב 2 בהרצליה.

הוא מודה, שהקמפיין האחרון היה הקשה ביותר מבין השלושה. אולי זו הסיבה שהוא גם היה המלוכלך ביותר, אפילו לטעמה של גרמן.

היכן פגשת את גרמן לראשונה?
"בשנת 92' כאשר הייתי מרצה לתקשורת במכללה למינהל בתל אביב, הוזמנתי להרצות בכנס של שדולת הנשים במלון "סיטי" בתל אביב. ישבה שם בחורה עם פרצוף תמים ושאלה איך אפשר לנהל קמפיין בלי כסף. משהו הדליק אותי בטוהר שלה ומשהו בתמימות שלה כבש אותי".

נשמע ממש כמו התאהבות.
"נכון, אני מאוהב בה והיא בי. אבל זו לא התאהבות רומנטית. זו אהבה כמו של אחים, ואנחנו בפירוש כמו משפחה. ההורים שלה היו כמו הורים מאמצים בשבילי".

איך אתה מסתדר עם בעלה?
"מצוין. וגם היא מסתדרת עם אשתי. כשיש אמון מלא בין בני זוג, אז אין דאגה. אני נשוי 47 שנה, ומעולם לא מעדתי".

הראיון המלא עם יריב בן אליעזר יפורסם ביום שישי הקרוב ב"ידיעות השרון".