טלי למדן, חברתו של החייל נתי רוזנטל קיימה לראשונה טקס זכרון בגינת נתי לעשרות ילדים שהגיעו לשמוע אתצת הסיפור המופלא של גבורת החייל שנהרג בלבנון. בטק השתתפה גם אחותו אורית רוזנטל שספדה לאחיה. 

צילומים: יומן הרצליה, פרטי
"דמות של מנהיג ראוי לחיקוי"

נתי רוזנטל נולד ביום כ"ה בחשוון תשל"ה (10.11.1974) בתל אביב ונקרא על שם סבו – נתן. הוריו ראו בו את ממשיך שושלת המשפחה, שרבים ממנה נספו בשואה. הוריו הוסיפו לשמו את הסיומת "אל" כיוון שהגיע לעולם לאחר שנים רבות של ציפייה לילד. 
את מסלול לימודיו החל נתי בראשון לציון, בבית-הספר היסודי "בארי" שם סיים את הכיתה הרביעית. אז עברה משפחתו להתגורר בהרצליה ונתי למד שנה אחת בבית-הספר היסודי "בן צבי" בעיר ובהמשך עבר לבית-הספר "לב טוב". בכיתה ח' שקל נתי לפנות ללימודים בפנימייה הצבאית-הריאלית בחיפה, אולם לבסוף בחר בתיכון "הראשונים" בהרצליה, במגמה הכימית. 

בסוף חודש מרץ 1993 התגייס נתי לצה"ל. לאחר טירונות של חיל הרגלים עבר אימון מתקדם בפלוגת נ"ט והוכשר כלוחם. נתי הוצב בפלוגת "עורב" של חטיבת גולני ונחשב ללוחם מעולה. הוא בלט כמנהיג והיה לעמוד התווך של הצוות ושל הפלוגה. לאחר שנה ושבעה חודשים של מסלול מפרך סיים כחניך מצטיין את קורס מפקדי "עורב".

ביום כ' בטבת תשנ"ה (23.12.1994) עם שחר, נפל נתי בקרב בלבנון בהתקפה ארטילרית מתואמת של לוחמי חיזבאללה על מוצב "ברוש", בגזרה המזרחית של רצועת הביטחון. נתי נפגע פגיעה ישירה מן הירי, לאחר לילה של קרב אכזרי שבו זיהה ופגע בשלושה מחבלים על ידי שימוש בטילי "עורב". עמו נפל סמל גיא סודאי. עוד שבעה חיילים נפצעו בתקרית. נתי הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקריית שאול בתל אביב. בן עשרים היה בנופלו. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל ראשון.

צילום: יומן הרצליה

במכתב הניחומים למשפחה השכולה כתב הרמטכ"ל אהוד ברק: "נתנאל שירת כלוחם ביחידה מובילה של חטיבת גולני ותואר על ידי מפקדיו כעמוד התווך של הצוות והפלוגה, אשר תמיד התנדב ראשון לכל משימה. היה מקצועי בתחומו והשקיע רבות בלימוד יסודות המקצוע. דמות של מנהיג ראוי לחיקוי השואף לשלמות הביצוע, מבצע ומבקר התוצאות. היה מועמד החטיבה לקורס קצינים". מפקד חטיבת גולני כתב למשפחתו: "התנהגותו של נתי במהלך הקרב ובלילה שלפניו, בו פגע במחבלים, היתה המשך ישיר לדרכו הצבאית, שהתאפיינה בהתייחסות רצינית לתפקידו, למתרחש ביחידתו ובחתירתו למצוינות. גדולתו היתה בכך שידע לשלב כל זאת בדרכו הצנועה והאוהבת. תקוות רבות תלינו בנתי, כמפקד צוות בעתיד וכעמוד תווך ביחידתו, אותה אהב כל כך. דמותו של נתי כאדם וכלוחם תשמש דוגמה ביחידה למפקדים וללוחמים הצעירים". מפקד הפלוגה של נתי כתב למשפחה: "השארת לנו משימה לא קלה במותך והיא, להמשיך ולגדל חיילים צעירים בדרכך. זה לא קל להיכנס לנעליך הגדולות, נתי, אך מבטיח אני שנעשה זאת, אנו נמשיך, ונילחם כמוך, להשגת המטרה".

הנצחה 

משפחתו הנציחה את זכרו בדרכים רבות ומגוונות: ספרייה תורנית על שמו הוכנסה לבית הכנסת "שער השמים" בהרצליה; על שמו הוקם "גן נתי", בסמוך לבית הוריו, ובו הוצב פסל שתרמה המשפחה, מעשה ידיו של האמן יעקב חפץ מקיבוץ אילון. שם הפסל, "הריחוף השביעי" והוא נראה כפירמידה עשויה פסיפס ידני. מכל צד יוצא ענף של גזע עץ קטוע, וחודו של הפסל עשוי פלדה אל-חלד.

עוד תרמה המשפחה כמאתיים וחמישים מספריו של נתי לספריות שונות ברחבי העיר: לספרייה העירונית, לספריית בית-הספר "הראשונים", לספרייה ב"נווה ישראל" ולספרייה בבית-הספר "לב-טוב"; המשפחה יזמה הקמת קרן מלגות לתלמידים מצטיינים, על שמו של נתי, בשיתוף תיכון "הראשונים". בבית-הספר היסודי "לב טוב" הוקמה פינת זיכרון. כמו כן הונצח שמו של נתי בקיר הנופלים של תיכון "הראשונים" שם גם נחנכו מעבדות כימיה על שמו ב- 23 בדצמבר 1998.

טלי, שהיתה חברתו של נתי בחמש השנים האחרונות לחייו: "אני בטוחה שאתה יושב בין מלאכים טהורים על כיסא מזהב שהכינו עבורך ומזיל דמעה על כל מה שנאמר פה הערב… אני יושבת על הקבר שלך ומדברת אליך בתקווה שתשמע – העיניים העמוקות והיפות שאהבתי – שהביעו המון, הגובה – הכתפיים הרחבות שלך, הנוכחות שלך, הטעם היקר והטוב שלך, הריח שלך, הקול שלך… אני מתגעגעת לכולך".