"מיקי נהרג בדיוק ביום הנישואין ה-18 שלנו, ולא הצלחנו להגיע יחד לחגיגות ה-50 שלנו", אומרת מור גלעדי (49) מכפר שמריהו, שבעלה מיקי ויינראוב (49), חבר המועצה המקומית, נהרג בצהרי יום שישי שעבר בהתרסקות הדאון שלו סמוך למנחת מגידו.
מיקי ומור הכירו בגיל 15 בתיכון חדש בתל אביב. מור התגוררה בכפר שמריהו, ומיקי — מעבר לכביש, בהרצליה פיתוח. מיקי היה בנם של הגינקולוג פרופסור צבי ויינראוב ז"ל, ושל רופאת העור פרופסור שרה ברנר. מור היא בתם של המנתח הפלסטי פרופ' עמי גלעדי, ושל אחת מהמייסדות והפעילות בעמותת "לא לאלימות נגד נשים", רות גלעדי.

מיקי ויינראוב ז"ל. "הדאייה הייתה אהבת חייו" | צילום: פרטי

בתקופת התיכון היו מור ומיקי בקשר ידידותי קרוב, ובסיומו נפרדו דרכיהם. מיקי שירת כצלם בדובר צה"ל, ובין היתר תיעד את מבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה. אחרי השירות הצבאי נסע ללמוד אדריכלות בלונדון. כשסיים, נסע לעבוד בניו יורק וגם עשה תואר שני בנדל"ן, אחר כך עשה סטאז' בפנמה, ועבד בספרד. באותה העת מור כבר עסקה בהפקות טלוויזיה (כיום היא שותפתו של גיא פינס).
לפני 20 שנה בדיוק מיקי חזר לחופשה בארץ. "נפגשנו במסיבה ומאז לא נפרדנו", מספרת מור. שניהם היו רווקים בני 30, וכאילו המתינו זה לזו. הם נישאו לפני 18 שנה, ב-7 ביוני, בדיוק ביום שבו מיקי נהרג.

בבוקר אמר מיקי למור שהוא צריך לנסוע לשדה התעופה מגידו, שם מאוחסן הדאון שלו, כדי לעבור את הטסט התקופתי. "אני נוסע לשעתיים", הוא אמר לה ולא חזר. עדיין לא התבררה סיבת ההתרסקות.

לפני שמונה שנים הוציא מיקי רישיון טיסה בדאון, ומאז הוא דאה בארץ ובחו"ל. "הדאייה הייתה אהבת חייו", אומרת מור, "דואים בלי מנוע, בשקט מוחלט, והטייס נדרש לכישורי ניווט, וכן לדעת לחשב את זרמי האוויר. דרך החופה השקופה רואים את הציפורים, החסידות והעגורים. עשיתי זאת פעם אחת — זה טריפ לא נורמאלי".

מנעוריו היה מיקי טיפוס ספורטיבי: גלישת גלים, סקי, הטסת טיסנים, אופנועים. "הכרתי אותו כשהגיע להרצליה בכיתה ד'", מספר חברו, עידן ברזילי. "נהיינו חברים טובים וזה היה קל — הוא אהב לשמוח ולחגוג, אהב מוזיקה, ידע לנגן על כמה כלי נגינה, וחיבק את החיים. הקשר נשמר לאורך השנים, והתחזק כשבגרנו והקמנו משפחות. היינו מתראים במסגרת חבורה של חברי ילדות, ונהנים כמו שחברים ותיקים יודעים. הוא היה חבר אמיתי, בעל אישיות כובשת ולב זהב. הוא אהב אנשים ורבים מהם הפכו לחבריו לאורך השנים".

מגויס לעשייה

לפרנסתו עסק מיקי במקצועו כאדריכל, ובאותו הזמן ניהל חברה מצליחה בבעלותו בתחום האינטרנט. לפני שנה החליט להצטרף לפעילות ציבורית ביישוב, ביוזמת המועמדת לראשות המועצה בבחירות האחרונות, אניק זבליק.

"את מיקי הכרתי בשכונת ילדותנו בהרצליה", אומרת חברת המועצה זבליק, וחברתם הקרובה של בני הזוג. "אני מבוגרת ממנו בשלוש שנים, אך היו לנו נקודות השקה בתיכון עירוני הרצליה, ובדובר צה"ל. התוודענו מחדש בכפר שמריהו, במעגלים החברתיים, ובקליק די מיידי. גילינו שלשנינו ראיית עולם והומור דומים.

"כשהחלטתי לרוץ לראשות המועצה, חיזרתי אחרי מיקי נמרצות. פניתי כדי לגייס את תמיכתו הפומבית ואולי לצרפו לרשימה. מיקי כמו מיקי הזמין אותי למשרד, והראה לי סרטי דאייה, כאילו הוא מזמין אותי לעולמו הפנימי. אחר כך אמר שאם כבר — אז הוא 'אול אין', ולא רק מצטרף לרשימה, אלא במקום אמיתי, שבו יוכל להועיל ולהשפיע". 

"הוא אמר לי שהגיע הזמן לתרום ולעשות למען עתידנו ועתיד ילדינו", מוסיפה מור.

"מאותו היום מיקי הפך לשותף אמיתי לדרך, לחזון; מגויס כולו לקמפיין, מגיע לכל חוגי הבית, מוכן וכובש", ממשיכה זבליק. "עברנו גיבוש יחד. הוא היה פשוטו כמשמעו 'מישהו לרוץ אתו', מחויב לחלוטין. יחד נכנסנו מטעם סיעתנו למועצה. מיקי כמו מיקי — כולו בפנים, מגויס לעשייה, תורם מלוא כישוריו הייחודיים. מבראשית החלטנו שאין אופוזיציה-קואליציה, וכי שלוש הסיעות מגויסות למען התושבים. התגאיתי במיקי, איך בזמן קצר כל כך למד והבין בנפתולי הניהול המוניציפלי, ושחה בתוכניות, בתקציבים; גיבש חזון וראייה עצמאיים, ועמד על שלו במקוריות חסרת פשרות".

"בלתי נתפס"

מיד לאחר הבחירות וערב ישיבת המועצה הראשונה, מיקי טיפס על גג הבית לתקן את הדוד. הגג קרס והוא נפל, ושבר את הירך, את הקרסול ואת הזרוע, והיה מרותק לכיסא גלגלים במשך כחודש, מה שלא הפריע לו להמשיך בעבודתו. אפילו לישיבת המועצה הגיע פעם אחת על כיסא גלגלים. "הוא לא נכנס למרה שחורה ולעצבים, רק צחוקים", נזכרת מור. "התפעלנו כולנו משיקומו הפיזי", מוסיפה זבליק, "התלהבנו יחד איך הכיסא הומר בהליכון שהומר במקל, עד שלא נזקק עוד לסיוע, ושמחנו כל כך".
את תפקידו כחבר מועצה מילא באהבה רבה. גם ראש המועצה סרג' קורשיא עבד אתו באופן צמוד, בנושאי תוכניות בינוי (מרכז הספורט, תוכנית שדה התעופה של הוותמ"ל, ועוד). אף שניצבו משני עברי המתרס הפוליטי בתקופת הבחירות, העבודה המשותפת קירבה מאוד ביניהם. "הם הפכו לצמד-חמד", אומרת מור.

זבליק נזכרת בישיבת המועצה האחרונה שנערכה ביום שלישי הקודם. "'הנה מיקי-לא-צולע מגיע ואפשר להתחיל', כך פתחנו. 'דעתי הנחרצת והבלתי מתפשרת', אמר בנוגע לאישור צו הארנונה. משנגמרה הישיבה ב-21:30, צחק ואמר 'בואי נשב עוד קצת, אמרתי למור שאני חוזר ב-22:00'. מור, אהבת חייו, קיבלה אותו חצי שעה מוקדם יותר".

עם מותו הותיר מיקי ויינראוב שני ילדים: ליה (17), תלמידה במרכז להוראה פרטית "רועי קריב" ברמת החייל, ואלעד (13) תלמיד בבית הספר האזורי בשפיים, נגן גיטרה בס, שנהג לנגן עם אביו, בעוד הוא מנגן בגיטרה. "הם ילדים חזקים, הם יעמדו בזה", אומרת אמם.
"מיקי היה אב ובעל למופת, ושפע אופטימיות, אהבה וחוש הומור", אומר חברו עידן ברזילי. "מותו בטרם עת הוא טרגדיה בלתי נתפסת. הוא השאיר חור גדול בחייהם של אלה שהקיפו ואהבו אותו".