איך מגיעים לחוב ארנונה בסכום הקרוב למיליון שקלים? לעיריית הרצליה כנראה הפתרונים: בני זוג מבוגרים מהרצליה הלכו לעולמם בשנים 2012 ו-2016. לאחר מותם קיבלו ארבעה מילדיהם, אשר מתגוררים בבית הוריהם בשכונת נווה עמל, דרישה לתשלום חוב לעיריית הרצליה, על שם ההורים, העולה על 800 אלף שקלים. החוב עצמו אינו כולל הנחות בארנונה, שלהן זכאים אנשים במצב-סוציו אקונומי נמוך. בני המשפחה, אשר בעצמם במצב כלכלי לא פשוט, אומרים: "אם ניזרק מהבית, אין לנו לאן ללכת".

בני הזוג מהרצליה היו נסמכי סעד, מוכרים באגף הרווחה בעיריית הרצליה, וזכאים לקצבת ביטוח לאומי ולהשלמת הכנסה. בשל מצבם הכלכלי הקשה נקלעו לחובות כספיים ולעיקולים, בין היתר חוב לעירייה. לאחר מותם קיבלו ילדיהם דרישה לשלם את החוב הכספי, אשר עליו, לטענתם, לא ידעו. החוב, שאינו כולל הנחות המגיעות לתושבים במצב סוציו-אקונומי נמוך, הלך ותפח בשנתיים האחרונות לכדי 800 אלף שקלים, ואין ביכולתם של הילדים לשלמו. בבית המשפחה בשכונת נווה עמל מתגוררים ארבעה מילדיהם של בני הזוג, וחלק מהנכדים. כעת הם חוששים שיישארו בלי קורת גג.

בני המשפחה בביתם | צילום: שאול גולן

מצוקה ארוכת שנים

בספטמבר 2016, חצי שנה לאחר מותה של אם המשפחה, קיבלו 11 ילדיה תביעה כספית מעיריית הרצליה בסדר דין מקוצר על סך 118 אלף שקלים. התביעה היתה לתשלום סכום קצוב לעיריית הרצליה, בגין חובות מים, ארנונה, אגרת ביוב, אגרת שמירה והיטל ציבורי, הכולל הפרשי הצמדה וריבית. 

על פי כתב התביעה, "עיריית הרצליה המציאה לנתבעים דרישות תשלום, וכן שלחה לידיהם בדואר מכתבי התראה בטרם נקיטת הליכים בגין סכום החוב, אולם עד היום לא שולם דבר... אשר על כן מתבקש בית המשפט לזמן את הנתבעים לדין ולחייבם לשלם לעירייה את סכום התביעה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית... מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל, וכן לחייב את הנתבעים לשלם את הוצאות המשפט ואת שכר טרחת עורכי הדין".

לכתב התביעה מצורפים מכתבי התראה לתשלום החוב לעיריית הרצליה, שנשלחו לבני המשפחה ביולי 2016. "בהתאם לרישומי העירייה, המנוח רשום כבעל החוב בסכום של 173,507 שקלים, הנובע מאי תשלום חיובי שמירה, ביוב, ארנונה ומים ואגרות והיטלים בגין הנכס".

ר', בנם של בני הזוג ואחד מדיירי הבית, שלח מכתב בקשה לביטול חוב הארנונה. "הוריי היו אנשים קשיי יום, וטופלו בעזרות חומריות על ידי אגף הרווחה והשירותים החברתיים בעיריית הרצליה. כהורים למשפחה בת 11 ילדים, התמודדו הורי כל חייהם עם מצב כלכלי קשה אשר כלל חובות כבדים, עיקולים ועוד, אשר הכנסתם מקצבאות הביטוח הלאומי והשלמת הכנסה לא איפשרה להם לשלמם. לפיכך, צברו הוריי חוב ארנונה לעיריית הרצליה. 

"אבקש לציין, כי בזקנתם שני הוריי היו זכאים לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי ובשל מצבם התפקודי והכלכלי והיכרות רבת שנים של עובדות רווחה עמם, הם היו זכאים לקבל כל השנים את ההנחה המקסימלית לתושבים ממצב סוציו-אקונומי זה מהעירייה. הוריי ז"ל היו אנשים פשוטים, הם לא ידעו קרוא וכתוב, ולא ידעו למצות את זכויותיהם בדין, ומעולם לא בדקו או וידאו שההנחות אכן ניתנות להם".

הבן מציין במכתבו, כי בבית ההורים מתגוררים ארבעה מילדיהם של בני הזוג, וחלק מנכדיהם, כולל ילדים בבית ספר יסודי וגם שני חיילים, שניהם לוחמים ביחידה מובחרת, וכולם מצויים במצב כלכלי קשה.

חיכו שהוריי ימותו

"אחרי שאמא שלנו נפטרה, התחלנו לקבל צרורות של מכתבים מעיריית הרצליה על חוב שאנו חבים להם", מספר ר' למיינט הרצליה ולידיעות השרון.

לא ידעתם שהוריכם חייבים סכומי כסף לעירייה?

"לא ידענו כלום, אם כי עיריית הרצליה טוענת אחרת. לטענתם הם שלחו מכתבים לאבא שלי. ההורים שלי קיבלו גמלאות מלשכת הסעד, ומדי פעם קיבלו מבית חב"ד קרטון עם פרטי מזון. מעבר לזה, אף אחד בעירייה לא דיבר אתם. נראה כאילו חיכו שהם יילכו לעולמם כדי להתנפל על הנכס. את המכתב הראשון קיבלנו חצי שנה לאחר מות אמי. החוב עצמו עומד על 70-60 אלף שקלים, אבל מאחר שהוא לא שולם במשך שנים, ונוספו לו ריביות והצמדות, הוא הגיע בשנתיים האחרונות לסכום בלתי-סביר של כ-900 אלף שקלים.

"ההורים שלי היו מוכרים במחלקת הרווחה של העירייה. שאלתי את העירייה, למה בעוד היו בחיים לא פנו אלינו? למה לא שאלו עד שנפטרו מה קורה עם החוב? אז היינו יודעים, אבל אנחנו לא ידענו שקיים חוב, וודאי שלא בסדר גודל כזה. ניסיתי להיפגש כמה פעמים עם נציגי העירייה, עם ראש העיר ועם ראשי אגפים, וביקשנו להוריד את כל הריביות וההצמדות, מאחר שלא ידענו על החוב. אין לנו בעיה, אנחנו אנשים שנושאים באחריות. קחו 100 אלף, 150 אלף, אבל איך נוכל לשלם חצי מיליון? אנחנו בקושי מתקיימים בעצמנו. נכס אחד שבו גרים תשעה אנשים, כולל ילדים וחיילים... גם החיילים, בזמן הקצר שהם נמצאים בבית, עוזרים בכלכלת המשפחה. מעבר לחוב שההורים השאירו, לא חסרות לנו צרות. אנחנו עובדים קשה כדי לעמוד על הרגליים, לא יותר מזה".

מה אמרו לכם בעירייה?

"הם קשי עורף. לא מתייחסים אלינו בכלל. לא מוכנים לשמוע. להיפך, מפעילים עלינו לחץ, פונים אלינו מהוצאה לפועל, מציעים לנו למכור את הבית כדי לשלם את החוב. אבל לאן נלך? תשע נפשות ייזרקו החוצה. הבית גם ככה במצב רע. בכל חדר של כמה מטרים ישנים שניים-שלושה אנשים".

מרגיש נבגד

כאשר נ', הנכד החייל, היה תלמיד בבית ספר, הוא השתתף בפעילות של דרך הגלים בהרצליה, המקיימת פעילות פנאי והעשרה לנערים בסיכון, בחסות העירייה. "לפני הבחירות, ראש העירייה משה פדלון הגיע למרכז שלנו, והבטיח שיפתח מרכז נוסף בעיר למען נוער בסיכון. ביקשו ממני אז לצאת מהצבא במיוחד, כדי לדבר עם בני הנוער במרכז, ולספר להם שאני השתתפתי בפעילות המוצלחת, והיום אני משרת בצבא. פדלון אז אמר לי באופן אישי, שהוא יעזור לי בכל מה שנצטרך, ועכשיו כשהעירייה בראשותו הוא רוצה לפנות אותנו, אני מרגיש נבגד", הוא מספר.

עורכת הדין ענבר שנהב, המנהלת את עזבון המנוחים, פנתה אל מחלקת הרווחה בעירייה וביקשה לברר את זכויותיהם העיזבון של המנוחים בעניין הטבות בתשלום הארנונה, ביקשה לדעת האם היו מוכרים במחלקת הרווחה, כבעלי הכנסה נמוכה או בדרך אחרת, בשל מאפיינים משפחתיים או אחרים. 

עיריית הרצליה אישרה בפני עורכת הדין כי לבני הזוג היה תיק באגף הרווחה. בני הזוג היו מוכרים ברווחה מאז שנת 1993. בשנת 2016, עת אם המשפחה נפטרה, נגנז התיק. על פי הודעת אגף הרווחה, בני הזוג טופלו ביחידה להגנת הקשיש, על ידי עובדת סוציאלית שבינתיים פרשה לגמלאות. "מהתיק עולה, כי מצבם הכספי של בני הזוג היה קשה, והם התמודדו עם חובות כבדים כולל עיקולים, ופנו בבקשות לקבלת סיוע חומרי מאגף הרווחה", נכתב במכתב של אגף הרווחה. "בהמשך, טופלו שני בני הזוג גם על רקע קבלת גמלת סיעוד מטעם ביטוח לאומי".

המוסד לביטוח לאומי אישר את הפרטים, והוסיף, כי בני הזוג קיבלו תוספת השלמת הכנסה החל מ-1993 ועד 1997, וכן משנת 1999 ועד 2008. כמו כן, משנת 1995 קיבלו בני הזוג קצבת אזרח ותיק עד שנפטרו.

"זה מה שמוזר בכל הסיפור", אומר הבן. "ההורים שלי היו מוכרים במחלקת הרווחה בעירייה, אז איך לא עשו להם הנחות? הם לא ידוע קרוא וכתוב, הם קיבלו השלמת הכנסה, יש בידינו כל הניירת, אבל לא מתייחסים אלינו בעירייה. למי מגיעה הנחה, אם לא לזוג קשישים שאין להם שום עזרה? איך החוב מגיע לכמעט 900 אלף שקלים? זה לא נורמלי. עושים רווח על אנשים חסרי יכולת. לא נראה לי שעיריית הרצליה עירייה ענייה עד כדי שהיא זקוקה לכסף שלנו.

"מאז שההורים נפטרו אנחנו משלמים ארנונה, ואת כל החובות באופן שוטף", מספרת אחת מבנות המשפחה. "אנחנו משלמים את מה שצריך ומקבלים הנחות, כי מגיע לנו והעירייה יודעת זאת. אני למשל, אם לילד בחינוך המיוחד. באתי לפה בהריון, ועם תינוקת בת שנה וחודשיים. הייתי המפרנסת היחידה של הילדים שלי. ההורים עזרו לי המון עם הילדים, ונתנו לי קורת גג, אבל לא יכולתי לעזור להם כלכלית. הסתדרתי איכשהו, אבל חובות כספיים תמיד ליוו אותי. אני עובדת במשק בית, וגם היום אין לי חשבון בנק. אם העירייה תדחק אותנו החוצה, נישאר בלי בית. לא נעים להודות אבל המצב הכלכלי של כל המשפחה קשה ואין לנו לאן ללכת".

מעיריית הרצליה נמסר: "הנושא מוכר ומטופל על ידי גורמי המקצוע בעירייה. החוב של בני המשפחה מטופל במישור המשפטי. מפאת צנעת הפרט לא נוכל לספק פרטים נוספים".