הנה פסק דין תקדימי שיכול לבטל דוחות רבים שניתנו בהרצליה בשנים האחרונות ברחובות רבים ברחבי העיר. בשבוע שעבר זיכה בית המשפט לעניינים מקומיים בהרצליה תושב העיר אשר חנה במדרכה ברחוב חברון פינת שדרות בן גוריון. 

שדרות בן גוריון פינת רחוב חברון. צילום: google earth

התושב לא שילם את הדו"ח וערער לבית המשפט וטען:"אכן חניתי במקום האמור, אך לא מדובר כלל במדרכה, אלא בסוג של שול דרך בסמטה". בית המשפט לעניינים מקומיים אימץ החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי בתל אביב לקביעת מהי מדרכה וקבע כי על אף שעל פי הוראות החוק היבשות אכן מדובר במדרכה, מכל מקום הדבר יוצר בלבול והאדם הסביר אינו צריך להתמודד עם סוגיות מורכבות מעין אלו בבואו להחנות.

"לפחות מבחינה ויזואלית, המקום עשוי לעורר ספקות אצל אדם סביר. שהרי אם המקום מיועד לנסיעת כלי רכב אין הוא בגדר "מדרכה" ומאידך, מימינו קיים מעבר אשר אינו מתאים לנסיעת מכוניות. כך שמטבע הדברים ניתן לראות בו, לפחות לכאורה, כמקום שמהווה מדרכה למעבר הולכי רגל. אם כי זאת איננה אינדיקציה מוחלטת, אלא תלויית נסיבות. שכן, על גבי מדרכות רבות אשר לא יכול להיות ספק כי הן מדרכות יש המוצבים עציצים אשר בדרך כזו או אחרת אף מפרידים בין חלקי המדרכה... אבני השפה הצבועות אדום לבן במקום מצביעות על מדרכה שלאורך הכביש. קשה להסיק מהן מה דינה של הסמטה הנוספת שנוצרה, שבו חנה המערער. סמטאות כאלה שבין קבוצות בתים יכולות להיקרא "רחוב הולנדי", או "דרך", או לזכות לכל הגדרה אחרת שאף היא עשויה להיות סבירה בנסיבות המקרה....". 

בית המשפט גם ביקר את העירייה שלא הציבה שלט או תמרור המורים כי מדובר במדרכה: "בנסיבות אלה, ולו רק משום שנוצר, לטעמי ספק סביר, אצל אזרח מצוי, שאינו מסוגל לעסוק בפרשנות מורכבת של חוק בסיטואציות יומיות פשוטות ואינו יכול ואינו צריך להיעזר בעורך דין צמוד כדי לשמור על נורמות יומיומיות פשוטות, מן הראוי שהרשות תציב תמרור כדי להזהיר ולמנוע ספקות וריבוי התדיינויות מיותר. תכלית החוק היא בסופו של דבר, רווחת הציבור ובטחונו, ואין לגזור לציבור גזירות שאינן ברורות דיין.... אשר על כן, בשל הספק שנותר בהיעדר ראיות חד משמעיות לכאן או לכאן, אני מקבלת את הערעור ומזכה את המערער מחמת הספק".