במהלך החזרות למצעד הדגלנים בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל, הועלתה סגן משנה מיכל הוברט, חיילת בודדה מהרצליה, לדרגת סגן. במעמד המרגש נכחו גם הוריה, שהגיעו לטקס קבלת הדרגה מארצות הברית. מיכל עלתה לארץ לבדה מניו יורק לפני כחמש שנים, "מתוך ציונות, אהבת הארץ ורצון לשרת בצה"ל".

מיכל ובני משפחתה. צילום: דובר צה"ל
מיכל (22) נולדה להורים ילידי ארצות הברית, דתיים אורתודוקסיים וציוניים, "אבל אמריקאים לכל דבר", כדבריה. האב עורך דין והאם רואת חשבון. משפחת האב היגרה מפולין לארצות הברית אחרי השואה, ואילו משפחת האם הקדימה ובאה לשם בעשור השני של המאה ה-20. מיכל היא השלישית מבין חמישה אחים ואחיות: הבכור יואל (29, נשוי, רואה חשבון), אחריו יעקב (27, נשוי, אח בבית חולים), והתאומות מוריה ועטרה (20). כל הילדים למדו בבתי ספר יהודיים והרבו לבקר בארץ.

בפעם הראשונה שביקרה בארץ הייתה מיכל תינוקת, ומאז ביקרה פעמים רבות במסגרות שונות, כמו מחנה הקיץ של בני עקיבא ותוכנית "מרווה", שמטרתה חיזוק הזיקה של בני נוער יהודים מהתפוצות למדינת ישראל. "תמיד רציתי לגור בארץ, כדי להבין את הקשר שיש לי לארץ, אבל היה לי קשה לעזוב את המשפחה ואת החברים".
אחרי התיכון היא למדה בארץ במשך שנה במדרשת "נשמת" בירושלים, חזרה לארצות הברית, למדה סיעוד באוניברסיטת פנסילבניה (ובכל חופשה הגיעה לארץ, להתנדב בבית החולים השיקומי "רעות" או ללמוד יהדות ופילוסופיה במכון הרטמן), ואחרי שנה התגעגעה לארץ.

"הרגשתי שישראל הפכה לחלק מהחיים שלי, שאני לא שלמה בלעדיה, שאני חייבת להגשים את חלומי ולגור בארץ, להתחבר לעם, לתרבות, להיות חלק מההיסטוריה של העם היהודי". בגיל 20 היא הצטרפה לגרעין "צבר" (תנועת הצופים העבריים בחו"ל) ועלתה לארץ, למדה באולפן, והתנדבה ללמד אנגלית בתיכון שער הנגב ובעוטף עזה.

היא דוברת עברית מצוינת, שלמדה בבתי הספר היהודיים בניו יורק, ושיפרה בצורה ניכרת בתקופת הצבא (עברית צברית לגמרי, עם שמץ של מבטא אמריקאי).
עוד באותה השנה היא התגייסה לצה"ל, עשתה טירונות וקורס מדריכים בבית הספר למקצועות החי"ר, שימשה כמדריכת חי"ר בחטיבת גבעתי, עשתה קורס קצינות, ושירתה כקצינת הדרכה של יחידות השדה. בקרוב היא מסיימת את תפקידה כקצינת צוות לפיתוח הדרכה (צפ"א) בזרוע היבשה ("כל גדוד שתופס קו לתעסוקה מקצועית עושה אימון אצלנו"). בתפקידה הבא תשמש כקצינת צפ"א בשריון. "אני אוהבת את מה שאני עושה, נהנית מאוד מהאתגר להפוך את החיילים טובים ויעילים יותר בשטח, ולראות את השפעת המדריכים על המקצועיות של החיילים", היא אומרת.

מיכל מתגוררת בדירה שכורה בשותפות עם חברותיה לגרעין, שהתגייסו אִתה יחד לצבא. באחרונה הלכו שתי אחיותיה הצעירות בעקבותיה, ועלו לארץ. האחת כבר משרתת בצבא ומתגוררת עם הגרעין שלה במרכז הקליטה ברעננה, והשנייה הגיעה כדי ללמוד בארץ, ומתגוררת במעונות במרכז הבינתחומי הרצליה.

מאז שעלתה לארץ, מיכל נפגשת עם הוריה כל חצי שנה, פעם בארץ, ופעם בניו יורק. בחופשת פסח הגיעו הוריה שוב, הפעם גם כדי להשתתף בטקס הענקת הדרגה, שנערך באופן ספונטני ומאולתר במהלך החזרות לטקס המשואות, שיתקיים בתפר שבין יום הזיכרון ליום העצמאות.

"אחרי שהבנתי שמשמעות הטקס מתחברת לערכים שלי, היה לי חשוב להיבחר לצוות הדגלנים", אמרה.