דוח מבקר עיריית הרצליה לשנת 2017 חושף ליקויים וכשלים לא מעטים בעבודת העירייה, בין היתר בהתנהלות בית ההורים העירוני, המופעל על ידי עמותה ואמור לתת מענה לקשישים תושבי העיר; בהתנהלות מחלקת גנים ונוף, בהתנהלות מחלקת רישוי עסקים, ובכל הקשור להעסקת עובדים ושכרם.

בית ההורים העירוני | צילומים: אסף פרידמן

גירעון וקבלת קרובי משפחה

בית ההורים העירוני על שם שלום כספי הוקם בשנות ה-80, לאחר שהעירייה הקצתה קרקע ותקציב לפרויקט. מדובר במבנה בן שלוש קומות, ובו 130 חדרים לדיירים ו 30 מיטות במחלקה הסיעודית. בשנת 1986 נחתם, בין העירייה לבין העמותה שקמה לצורך ניהולו, חוזה להקמה ולניהול שוטף של בית ההורים העירוני, המיועד כאמור לבני גיל הזהב תושבי הרצליה, בשטח שבבעלות העירייה, ברחוב אנה פרנק בעיר. בחודש פברואר 2008 נחתם הסכם חדש בין העמותה לבין עיריית הרצליה, וזאת כחלק מהפיכת העמותה לתאגיד עירוני. במסגרת זו אומץ תקנון חדש, ובשנת 2009 הוא קיבל את אישור רשם העמותות. 

דוח הביקורת מתייחס לכמה ממצאים. הראשון בהם הוא תקציב העמותה הגירעוני. הדוח מבקר את התנהלות העירייה בהכנת התקציב השנתי, לאחר שהעירייה התבססה על הנחה אופטימית בדבר גידול במספר הדיירים, זאת על אף הקשיים שדווחו בנוגע לאכלוס הבית בשנתיים שלפני כן, מה שהוביל לגירעון. עוד עולה מהדוח, כי תקציב העמותה אושר בוועדת ההנהלה, בכפוף לכך שבמקרה של גירעון, תתכנס ועדה בסיום כל רבעון ותדון במהלכים הנדרשים. בפועל, לא תועד דיון רבעוני במהלך השנה; לא נערכו תוכנית כלכלית או סקר מטעם העמותה, הכוללים אומדן הוצאות ממוצע לחדר ולמאושפז, לעומת הכנסות צפויות, והעירייה נאלצה לכסות את הגירעון של העמותה. כן, לפי החוזה, על העירייה היה לפקח על תקציבי העמותה, אך הביקורת גילתה כי לא נערכה ביקורת בזמן אמת.

ממצא נוסף שאליו מתייחס הדוח הוא החלטה משנת 2016, לארח בבית ההורים תושבים בזמן חירום ומצוקה. נמצא, כי אכלוס הדירות הריקות אינו מעוגן במסגרת פורמלית, אף שכללי המינהל התקין מחייבים כך, ולא ניתן לערוך בקרה אחר החיובים וההתחשבנות שבין העמותה לבין העירייה בעניין זה.

במקרה אחר, שוכנה במקום חסרת בית בעלות של 5,000 שקל לחודש למשך ארבעה חודשים, אף שהסדר זה אינו מספק מענה טיפולי ושיקומי מתאים על פי תקנון עבודה סוציאלית, וכן הוא אינו מאפשר קבלת החזר ממשרד הרווחה בעבור השמת חסרי בית. בנוסף, על פי הדוח, מספר חברי העמותה והרכב חברי הוועדה המקבלת את דיירי המקום אינם תואמים לנדרש בתקנון העמותה, לעמותה אין מבקר פנים כנדרש, אין תוכניות עבודה שנתיות או תקופתיות של מבקר פנים, וכן ועדת ביקורת התכנסה פעם אחת בלבד במהלך השנים 2017-2015. 

עוד מציין המבקר, כי עלויות השיווק של בית ההורים היו כ-250 אלף שקל בשנה, אך נתוני האכלוס לא רק שלא השתפרו, אלא הורעו, והעירייה אינה משתמשת כלל במשאבי השיווק והפרסום שלה כדי לפרסם את המקום, מה שעשוי להגדיל את מספר הדיירים ואת ההכנסה.

ממצא חמור נוסף שעולה מהדוח נוגע לאופן קבלת הדיירים. על פי הדוח, שני דיירים היו קרובי משפחה של בעלת תפקיד בכיר בבית ההורים, שהיתה אחת משלושת בעלי התפקידים בוועדת הקבלה שאישרה את קבלת הדיירים. בנוסף, אחת הדיירות במקום, שאושפזה במחלקה הסיעודית, לא שילמה את מלוא התשלומים, אך למרות זאת זכתה להטבה של מחיר מופחת, בשווי של כמיליון שקלים.

אחד הממצאים החמורים ביותר בדוח נוגע לשיפוץ המחלקה הסיעודית, שנעשה במהלך שנת 2016, באמצעות החברה הכלכלית של הרצליה ובהתאם לדרישות משרד הבריאות. היקף השיפוץ נאמד בכארבעה מיליון שקל, שמיליון שקלים מתוכם הגיעו מהקרן לניצולי שואה ומהמוסד לביטוח לאומי.

על פי הדוח, כבר בשנת 2015 הוגשה בקשה לקרן הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי להשתתפות בעלות הקמת המחלקה, וזו אישרה סיוע בסך של כ 867 אלף שקל, בכפוף לעמידה בנוהלי הקרן ובהסכם שנחתם מולה. ב 25/12/2016 שלחה מנהלת קרן הסיעוד מכתב לראש העירייה משה פדלון, ובו הלינה כי "התנהלות העמותה היתה רצופה ליקויים וכשלים וחרגה מנוהלי הקרן שהובהרו ומנוהלי ההסכם". לטענת מנהלת הקרן, "העמותה החלה בעבודה בטרם התקבלו האישורים המתאימים מהקרן, בלי יידוע הקרן ובניגוד לנוהליה. הקרן הסכימה להמשיך בקידום הפרויקט, תוך קיזוז עלויות השיפוץ שבוצעו בלי אישור (כ 200 אלף שקל)... העמותה פירסמה מכרז ובחרה קבלנים בלי ליידע את הקרן, ובלי לקבל את אישור מנהלת הקרן, על אף פניותיה החוזרות ונשנות. עקב התנהלות זו... מצאנו לנכון לעדכן... שאנו שוקלים את הפסקת ההתקשרות מול העמותה, תוך בירור ההשלכות על המשך העבודה בעיר".

על פי הדוח, בתאריך 29/11/2017 שלח מנכ"ל העמותה לראש העירייה תקציר על התנהלותו בנושא, ובו הודה כי "על פי הנחיות הביטוח הלאומי אסור היה לנו להתחיל בעבודה בטרם קיבלנו אישור סופי לפרויקט". אולם לדבריו, היה עליו לשדרג את המחלקה הסיעודית עד סוף שנת 2016, ואילו תהליך האישור מביטוח לאומי ארך זמן רב, "ורק ב-24 במאי 2016 קיבלנו אישור סופי להתחיל את העבודה... הונחינו לקבל אישור מהנדס הביטוח הלאומי לתוכניות, ואכן ניתן אישור כזה בעל-פה... לדברי אנשי הביטוח הלאומי לא ניתן אישור כזה והם עצרו את הסיוע... אנו כעמותה לא קיבלנו את הסכום המובטח שעומד על סך של 600 800 אלף שקל".

בדצמבר 2017 דיווח מנכ"ל העמותה לוועדת הנהלה/כספים, כי הצפי לסיום הפרויקט הוא 1 במאי, 2018. על פי המבקר, מתשובת מנכ"ל העמותה עולה, "כי ההפרה של נוהלי קרן הסיעוד של הביטוח הלאומי היתה במטרה לעמוד בזמנים שנקבעו לעמותה על ידי משרד הבריאות - סוף שנת 2016, אולם גם השגת מטרה זו לא צלחה, שכן השיפוצים טרם הסתיימו, והם בעיצומם בינואר 2018. התנהלות העמותה, תוך הפרת נוהלי הקרן, עלולה לעלות לבית ההורים בהפסד מימון של יותר מ-800 אלף שקל".

עיריית הרצליה | צילום: אסף פרידמן

התנהלות בניגוד לחוק

פרק נוסף בדוח מתייחס אל מחלקת גנים ונוף בעירייה. על פי דוח הביקורת, למחלקה מוקצים שמונה תקנים, המאוישים בפועל על ידי שישה עובדים, ונוהלי העבודה משנת 2014 אינם מעודכנים. הנהלים אינם מפרטים את חלוקת האחריות בין הגורמים למיניהם, יומני העבודה היומיים והשבועיים של קבלני האחזקה המועסקים מטעם המחלקה אינם מוגשים כנדרש, חסרים דיווחים על עבודות במוסדות חינוך, ותוכניות העבודה לאחזקה וגינון אינן מפורטות באופן מלא.

במסגרת הכנת הביקורת נבדקו זהותם של עובדי הקבלן במחלקה, ונמצא כי הועסקו שלושה עובדים במוסדות חינוך בעיר בלי אישור ממחלקת הביטחון, עובדים ששמותיהם אינם זהים לשמות המופיעים בתעודות הזהות שלהם, ועובד זר אחד שכלל אין לו רישיון עבודה.

עוד נמצא בדוח, כי קבלן העוסק בפיקוח על קבלני גינון הועסק בלי מכרז ובלי הסכם כתוב, אך שכרו הגיע לכדי 300 אלף שקל בשנה. הביקורת מצאה גם, כי המחלקה לא הקפידה על העסקת מפקחים בעלי השכלה בהתאם לחוזה, חלק מהפקחים היו סטודנטים, ויתרה מכך, ועדת הדירוג האיכותי אישרה את שני המפקחים העובדים עם העירייה בלי שהוכח כי עמדו בתנאי ההשכלה של המכרז. ממצא חשוב שעולה בביקורת חושף, כי בחודשים הראשונים של 2016 שילמה העירייה מחיר תעריף גבוה יותר בשל צריכת מים לגינון ולהשקיה, מעל התעריף הקבוע לגביית מים בתאריכים אלה. מדובר על חיוב יתר של יותר מ-161 אלף שקל. עוד נמצא, כי צריכת המים להשקיה בחורף 2016 היתה גבוהה יותר מאשר בקיץ, דבר המעיד על מערך השקיה שאינו מיטבי.

פרק שלישי בדוח מתייחס למחלקת רישוי עסקים באגף שאיפה. מבדיקת הביקורת עולה, כי עובדי המחלקה לא עברו הכשרה ברישוי עסקים כנדרש, עובדי המחלקה לא השתתפו בהדרכות ובהשתלמויות התקופתיות המועברות על ידי משרד הפנים, למחלקה אין תוכנית עבודה שנתית, ולא מוסדרים נוהלי עבודה פרטניים. כן, בדיווח השנתי של המחלקה נמסרו נתונים סותרים לגבי כתבי אישום בתחום רישוי העסקים. עוד עולה מהדוח כי 10 אחוזים מהעסקים בעיר פעלו בלי רישיון עסק, 63 אחוז מהם עסקים בתחום המזון. בנוסף נמצא, כי אחד העסקים לא שילם אגרת רישוי במשך ארבעה חודשים ועסק אחר לא שילם כלל, אך למרות זאת קיבל רישיון עסק. ממצא חמור נוסף שמצא המבקר הוא, כי בניגוד לתקנות רישוי עסקים, העירייה העניקה כ 65 רשיונות עסק זמניים לעסקים פעילים בעיר, לתקופה העולה על שנה, כאשר אסור שרשיונות זמניים יינתנו לתקופה מעל לשנה.

עבודה בלי מנוחה

פרק אחר בדוח בדק את תשלומי השכר בעירייה. בין היתר נמצאו 26 עובדי השיטור העירוני, מוקד הביטחון והמוקד העירוני, שעבדו בדירוג שכר גבוה (מעל 115 אחוז משרה), המיועד לעובדי הוראה. שיעור המשרה של שבעה מהם הגיע לכדי 140 אחוז. כן, אחד הסעיפים בפרק זה של הדוח עסק בשעות העבודה של עובדי העירייה, ונמצא, כי למרות ההגבלה בחוק של שעות העבודה ביום ל 12, על פי דיווחי הנוכחות של העובדים לשנת 2016 נמצאו עובדים רבים שעבדו יותר מ-12 שעות עבודה ביום. בין היתר נמצאו 83 עובדים שביצעו מעל 17 שעות ביום, בניגוד להוראות החוק, ואף עובד אחד שדיווח נוכחות במשך חודש וחצי, כולל ימי המנוחה, ובלי שניתנה לו מנוחה רצופה של 36 שעות ברציפות, ולו פעם אחת במהלך התקופה "בניגוד להוראות החוק. נחזור ונציין, כי עובד זה לא קיבל שכר בעבור שעות עבודה אלה החורגות מהיקף משרתו".

ממצא מטריד נוסף שמצא המבקר הררי נוגע לנשים בהריון, שעל פי החוק, החל מהחודש החמישי ואילך אין להעסיקן שעות נוספות בלי אישור כתוב חתום על-ידיהן ובלי אישור רופא. המבקר מצא, כי כמה עובדות בהריון עבדו יותר מ-8.5 שעות עבודה ביום, בלי שנמצא אישור רפואי לכך, בלי שניתנה הסכמתן מראש ובכתב, ובלי שהעירייה דאגה אף ליידע אותן בדבר זכויותיהן בנושא.

מעיריית הרצליה נמסר: "עיריית הרצליה מעריכה ומכבדת את עבודת מבקר העירייה. העירייה פעלה בהתאם להערות הביקורת ותיקנה את הטעון שיפור. העירייה תלמד את הדוח ותיישם לקחיו בתוכנית העבודה לשנה הקרובה".