בית המשפט העליון הפך בשבוע שעבר את החלטת בית המשפט המחוזי, להקפיא את תוכנית הבנייה באפולוניה, קיבל את ערעור המדינה, ואישר לה להמשיך בהליך בנייה של אלפי יחידות דיור ושטחי מסחר וציבור עצומים באזור השמורה. מתנגדי הבנייה, ביניהם גם ראש העירייה, משה פדלון, נחושים לא לוותר, ודורשים דיון נוסף.

התושבים השבוע. לא מתכוונים לוותר | צילום: אסף פרידמן

מחירי הנדל"ן הגבוהים ומצוקת השטח באזורי הביקוש דחפו את הממשלה להרחיב את תוכניות הבנייה גם על חשבון שטחים ירוקים. סמוך לגן הלאומי אפולוניה תוכננה שכונת יוקרה על שטח של 900 דונם, הכוללת כ-2,700 יחידות דיור במגדלים בני 26 קומות, ארבעה בתי ספר, שלושה בתי מלון, ו-120 אלף מ"ר של שטחי מסחר, תעסוקה וספורט.

התוכנית הוגשה על ידי רשות מקרקעי ישראל, ואושרה למתן תוקף בידי הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל), שמטרתה לקדם תוכניות בנייה למגורים בהליך מזורז, ולהגדיל את היצע הדירות בישראל.

גרסת המתנגדים
התוכנית עוררה התנגדות ציבורית, על רקע המאפיינים הסביבתיים וההיסטוריים הייחודים של האזור. במתחם אפולוניה נכללים הגן הלאומי, מבצר צלבני ושרידים ארכיאולוגיים נוספים, ושטחים פתוחים, שבהם חיים עשרות מינים של יונקים (ביניהם עשרות צבאים ארץ-ישראליים), הנמצאים בסכנת הכחדה.

לדברי עו"ד אורלי אריאב, שמייצגת את התושבים שמתנגדים לבנייה: "מדובר בשטח יקר מאוד במרכז הארץ, מה שלא ייתן מענה להורדת מחירי הדיור. להרצליה יש המון שטחים אחרים, שבהם מתוכננות להיבנות עשרות אלפי יחידות דיור, אז את השטח הייחודי הזה, אפשר להשאיר לדורות הבאים, ולא לבנות דווקא עליו".

הנזקים הצפויים
לתוכנית אפולוניה קמו מתנגדים רבים, ובהם ארגונים ירוקים ותושבי האזור. התוכנית בחלקה פרוסה על שטח, ששימש בעבר את מפעל תע"ש בנוף ים. המתנגדים טוענים, כי התוכנית אושרה בלי מידע בנוגע להיקף הזיהום שיצר המפעל בקרקע ובמי התהום, ובנוגע להשפעת זיהום זה על התושבים. התושבים דרשו לסיים את בדיקת הקרקע לפני התכנון.

השמורה באפולוניה | צילום: רמי זאבי

מאז סגירת תע"ש ב-1992 האזור נותר נטוש, ולטענת המתנגדים, במשך השנים הללו התפתחה במקום מערכת אקולוגית עשירה, הכוללת עדר צבאים, מכרסמים ועופות נדירים, וצמחייה ייחודית. כל אלה נמצאים כיום בסכנה.

הן התושבים הן ארגוני הסביבה והתחבורה טוענים, כי תוספת של אלפי יחידות דיור לעומס הקיים כיום בכביש החוף תיצור כאוס תחבורתי, וכי התוכנית אינה כוללת פתרונות מובנים של תחבורה ציבורית.

דבר השופטים
ראש ההרכב, השופט יצחק עמית, קיבל את עמדת המחוזי, שבלי המידע על הזיהום לא ניתן לבצע תכנון נאות. שופטי הרוב, וילנר ואלרון, לא קיבלו עמדה זו, וקבעו שהוותמ"ל פעלה כשורה בעת אישור התוכנית. השופט אלרון קיבל את עמדת המדינה, שטענה כי ממצאי הסקר לא ישפיעו על התכנון. "השלב המתאים להשלמתו הוא בטרם מתן היתרי הבנייה על פי התוכנית", ציין. השופטת וילנר הבהירה: "ככל שלאחר עריכת סקר הסיכונים יתברר כי לא ניתן לנקות את כל הקרקע... חזקה על הוועדה שתשוב לבחון את החלטתה".

תגובת התושבים 
עו"ד אורלי אריאב, נציגת מטה המאבק: "הכרעה זו מנוגדת ללשון החוק, ומנוגדת לפסיקה ארוכת השנים, שעל-פיה, חובה לסיים את הכנת התסקיר טרם הפקדת התוכנית, ובמקרים חריגים ניתן לדחות את הכנת התסקיר או את סיומו לשלב מאוחר יותר, ובלבד שהתוכנית לא תאושר לפני השלמתו". 

אלון כרמלי, מראשי מטה המאבק: "המדינה נגד תושביה. המדינה מתעקשת לקדם תוכנית דורסנית של מגדלי יוקרה לאורך חוף הים בניגוד לעמדת ראש העירייה. שמורת אפולוניה היא נכס טבע שצריך לשמר לטובת הציבור. אנחנו נגיב ונגיש ערעור שכנגד, ונקווה שבית המשפט העליון יגן על חיי ילדינו מפני דורסנות הוותמ"ל".

הדמיית הפרויקט: רשות מקרקעי ישראל

עו"ד יהושע דיאמנט, המייצג בעלי קרקעות מצפון וממזרח למתחם אפולוניה: "הקרקעות במתחם אפולוניה מזוהמות מאוד, והטיהור שלהן עלול לעלות מיליארדים, יותר משיעור הרווחים מהפרויקט, ובכך תקטן הכדאיות הכלכלית שלו; ואילו הקרקעות שמצפון למתחם נקיות מזיהום. המדינה נאבקה על שינוי הייעוד במתחם אפולוניה, והכינה תוכנית בנייה לאדמות המדינה בלבד, ואז התברר לה, שכדי להגיע למתחם מכביש 2, צריך לעבור על קרקעות פרטיות.

"המדינה תיקנה את התוכנית, וצירפה את הקרקעות של הבעלים הפרטיים לצורך הקמת דרכים ומחלפים, שישמשו את המתחם. מדובר בשטח של כ-200 דונם השייך למאות בעלים, ותופס כרבע משטח המתחם כולו. אבל המדינה אינה מוכנה לשתף את בעלי הקרקעות בזכויות הבנייה. העליון דחה את העתירה שלנו, זה עוול נוראי, ואנו שוקלים לפנות בבקשה לדיון נוסף".

עו"ד אלי בן ארי, שייצג את "אדם טבע ודין": "למרבה הצער, פסיקת העליון היא הכשר לתכנון גרוע ושרירותי, שמתעלם מתשתית מידע הכרחית, וכן יוצרת סיכון של ממש לבריאות הציבור".

תגובת המדינה
במשרד האוצר מרוצים מההחלטה: "מדובר בהכרעה חשובה של בית המשפט, שנותנת רוח גבית לפעילות הוועדה. כעת ניתן יהיה להתחיל בעבודות לטיפול בקרקע המזוהמת, בפיתוח הגן הלאומי, ובקידום פתרונות התחבורה ושכונת המגורים שצפויה להוסיף כ-2,700 יחידות דיור בלב אזורי הביקוש".

מהעירייה נמסר: "עוד לא נאמרה המילה האחרונה במאבק. ראש העירייה שלח מכתב דחוף לשר האוצר, וביקש לכנס את קבינט הדיור, ולהורות לאלתר על ביטול התוכנית. 'בית המשפט הוא לא גורם מתכנן, אתה כן', כתב. ¿