ביום רביעי האחרון הובא עדן שמעוני מהרצליה למנוחות בעיר, לאחר שנהרג בתאונת דרכים באיים הקאריביים, שם עבד בתקופה האחרונה. קרוביו וחברים מספרים על צעיר אהוב שרצה לטרוף את החיים.

שמעוני ז"ל התגורר עם משפחתו בשכונת נווה עמל בהרצליה. הוא בוגר תיכון הראשונים, השתחרר לפני שש שנים מהצבא ומאז הרבה לנסוע לחו"ל, למטרות טיולים ועבודה במכירות. בתקופה האחרונה התגורר באיים הקאריביים, שם עבד במכירת מוצרי טיפוח. בליל מוצאי שבת בילה במסיבה, עד השעות המאוחרות של הלילה. בדרכו חזרה מהמסיבה התהפך עם רכבו ונהרג במקום. שמעוני הותיר אחריו זוג הורים, אשרת צארום וגדעון שמעוני, ושתי אחיות מבוגרות ממנו, עדי וירדן.

עדן עם אחייניתו | צילום: באדיבות המשפחה

"שמחנו שהוא מאושר"

קצת אחרי שהשתחרר מהשירות הצבאי נסע שמעוני לעבוד בחו"ל, במטרה להצליח. תחילה עבד בוושינגטון בארצות הברית, לאחר מכן עבר לגרמניה, ובחודשים האחרונים שהה באיים הקאריביים ועבד בחברת קוסמטיקה גדולה.

"השיחה האחרונה שלי עם עדן היתה בלי כוונה שיחת סיכום", מספרת עדי שמעוני, אחותו הגדולה. "בזמן הדלקת נרות בחנוכה הייתי עם אבא שלי ודיברנו אתו. הוא אמר שהוא נמצא במקום שהוא שאף להגיע אליו, שהוא סוף סוף ממצה את הפוטנציאל שלו, ושהוא מוקף באנשים. אף על פי שהוא מכיר אותם פחות מכמה חודשים, כולם אחד אחד נכנסו לו ללב. הוא אמר שהוא פורח, שטוב לו. אמרנו לו שלמרות הגעגועים אנחנו שמחים שהוא מאושר. הוא אמר לנו שחושב שנהיה מאושרים ושמחים. כשהודיעו לנו שגופתו מגיעה לארץ היתה לי קצת תחושת הקלה, כי סוף סוף הוא חוזר אלינו. אמנם לא כך קיווינו שזה יקרה, אבל העיקר שהוא חוזר, אנחנו מחכים לו.

"אנשים משתתפים בצערי בכל מקום שאליו אני הולכת. מדהים לגלות בכמה אנשים הוא נגע, כמה חברים היו לו, כמה אנשים אהבו אותו. היתה לי הזכות להיות אחותו, וזכיתי שהוא יהיה הדוד של ארבעת הילדים שלי. הם זכו בדוד שהיה מטורף עליהם, ובמיוחד בתי טליה, שהיתה מחוברת אליו מאוד. כשמתעמקים במחשבות האלה זה נותן כוח", האמרה עדי.

עדן עם בני משפחתו | צילום: באדיבות המשפחה

משפחתו של עדן מוכרת בשכונת נווה עמל. המסעדה המוכרת "צארום" בשכונה שייכת למשפחה המורחבת. יאיר צארום, קרוב משפחה, מספר על עדן - ילד חייכן שאהב מאוד את המשפחה שלו, "ובמיוחד את האחיינים. הוא היה מטורף על האחיינים שלו. הוא נתן המון כבוד להורים, לסבא ולסבתא שלו, לדודים שלו. היתה לו שמחת חיים, הוא היה שאפתן ורצה להצליח בחיים, וחבל שזה נקטע. בכל פעם שראה אותי נהג לומר: 'שלום דוד!' למרות שאני לא בדיוק הדוד שלו, ותמיד לחץ לי את היד. אני תמיד אזכור אותו עם חיוך. זאת טרגדיה נוראית למשפחה".

"עדן נסע להגשים את החלום שלו", מספרת בת-זוגו לשעבר, ליפז שקד. "הוא טס לעבוד, לראות עולם, להגשים את עצמו וליהנות. הוא עשה את זה עד הסוף. עדן חי את החלום, הוא תמיד אמר לנו שהוא נמצא בגן עדן, שהוא נמצא במקום הכי יפה, שהכי עושה לו טוב. מנחם לדעת שהוא היה מאושר כל כך ברגעיו האחרונים".

החברים הכי טובים

עדן ודין פרקש היו החברים הכי טובים, מאז שהכירו בשירות הצבאי. אחרי שהשתחררו מהצבא גם נסעו לטייל בעולם, בהודו ובתאילנד, לתקופה של חצי שנה, עם חברם ערן הראל. "כשאדם נפטר תמיד נזכרים בדברים הטובים שהוא עשה ובתכונות הטובות שהיו לו, אבל על התכונות הטובות של עדן דיברו גם כשהיה בחיים", מספר השבוע פרקש. "תמיד אמרו כמה שהוא טוב, כמה שהוא חבר אמיתי, חם, איש של נתינה ושל כבוד. הוא אהב מאוד את המשפחה שלו ושמר עליהם. קצת מצמרר להיזכר שתמיד הוא היה אומר ביטויים כמו 'צריך לנצל כל רגע', 'צריך למצות את החיים עד הסוף'. היינו מחוברים מאוד אחד לשני, מדברים כל הזמן, כל יום".

איפה תפסה אותך ההודעה על מותו?

"הייתי בעבודה, בין פגישה לפגישה. אשרת, אמא של עדן, התקשרה אליי. עדן ואני היינו חברים כל כך קרובים, שהשיחה מאמא של עדן ממש לא הפתיעה אותי. עד שהיא אמרה לי 'אתה יושב?'. אז הבנתי שהיא עומדת לבשר לי משהו נורא. הייתי ממש בהלם, זה אסון גדול, טרגדיה, אין מילים לתאר את הכאב. עדן היה בן-אדם כזה שכל מי שהכיר אותו נקשר אליו. הוא היה חבר מדהים. הוא תמיד נתן את הרגשה שהוא אוהב את החברים שלו כמו שהוא אוהב את המשפחה שלו".

אריה חפץ הכיר את עדן בעבודה בחו"ל, ומיד הפכו לחברים טובים. "מהרגע הראשון הוא נכנס לי ללב", הוא מספר. "עדן קיבל אותי לעבודה והיינו ממש צמד-חמד, מה שנקרא. גם כשהחלטתי לעזוב את הקאריביים ולחזור לארץ נשארנו בקשר יום-יומי. אני עדיין לא מעכל".

איזה אדם הוא היה?

"עדן היה הכי סתלבטן, הכי רוח שטות, הכי צחוקים. הוא תמיד ידע להרים את האווירה, להגיד את המילה הנכונה, הוא היה גבר. לפעמים אני חושב שהוא תכף יתקשר אליי ויגיד לי 'סתםםם' ושכל זה לא קרה באמת. קיבלתי את ההודעה מחבר, שהתקשר אליי בוכה. הוא אמר לי שעדן מת ולא האמנתי, ואז התחלתי לבכות. לי ולעדן היו חלומות ותוכניות גדולות, דיברנו על עסקים שנקים ביחד, היינו מדברים על חזון, על תפיסות עולם. העולם הפסיד אדם מיוחד ממש".