במשך שנים ספגה א' מהרצליה את התקפי הקנאה הקיצוניים של בעלה, עד אותו היום שבו הכה אותה והיא נזדקקה לטיפול רפואי. היום, אחרי שיקום ארוך, היא פועלת במסגרת עמותת לוט"ם ("היחידה ללוחמה בטרור המגדרי") למיגור תופעת האלימות נגד נשים, ומבין מובילות מחאת הנשים שתתקיים היום (שלישי) בהרצליה.

המחשה: shutterstock

"תופעת האלימות נגד נשים חוצה את כל רבדי האוכלוסייה", מדגישה א' כדי קודם כל להסביר איך "החלום ההרצלייני" הפרטי שלה, שכלל תא משפחתי יציב לכאורה, הפך לסיוט. "הכל היה טוב ויפה בהתחלה. התחתנתי בגיל 25 ועד גיל 30 כבר הייתי אמא לשלושה ילדים מהממים. היינו מסודרים והיה לנו ביטחון כלכלי. אני עבדתי בתפקיד בכיר בחברת ביטוח ובעלי בא ממשפחה עשירה ועסק בכתיבה ובדיקת מזוזות”.

הקנאה הפכה לאלימות

אבל האידיליה של א' התנפצה לדבריה לפני שלוש שנים. "הגיע מנהל חדש לחברה שעבדתי בה ואותו מנהל התעניין בי”, היא נזכרת. "תמיד הייתי נאמנה לבעלי, אבל החיזורים שלו קסמו לי. יום אחד בעלי מצא את ההתכתבות ווטסאפ ביני לבין המנהל, ומצא בה מחמאות הדדיות ופלירטוטים עדינים. הוא רתח מזעם והעיף אותי מהבית. אני, שהתביישתי בעצמי מאוד, הבטחתי לעשות כל מה שאני יכולה כדי לתקן את הנישואים. וכך היה: בעלי דרש שאתפטר מהעבודה והתפטרתי. אחר כך דרש שאתלבש יותר בצניעות ואני בלי היסוס החלפתי מלתחה. הענקתי לו תשומת לב, קניתי לו מתנות, השתלטתי על עבודות הבית והתנהגתי אליו כמו אל מלך. כל זה לא עזר. הוא הפך להיות קנאי מאוד ומכאן זה רק התדרדר”.

"בהתחלה האשמתי את עצמי, אבל אחר כך הבנתי שהמצב יצא משליטה. הוא לא הרשה לי לחזור לעבוד, אחר כך הוא היה דורש לקרוא את ההודעות וההתכתבויות שלי בטלפון כל יום. הוא נהג להיכנס לפייסבוק ולבדוק למי הגבתי ומה כתבתי. כשרציתי לצאת עם חברות, הוא אסר עליי. עברה שנה ועוד שנה והבנתי שהקנאה שלו לא נרגעת. יום אחד, בדיוק לפני שנתיים, חזרתי מאירוע עם חברות בשעה מאוחרת. סרבתי לענות לטלפונים שלו במהלך האירוע. כשחזרתי הביתה הוא התחרפן. הרוחות התלהטו, היה ריב גדול ואז הוא סטר לי. כצעד הפגנת,י יום למחרת קמתי, לקחתי את הילדים והלכתי לאמא שלי. חשבתי שאם יהיה לו זמן לחשוב הוא יירגע, אבל קרה ההפך. הוא הגיע לבית הוריי ושם הכה אותי במשך דקות ארוכות עד שהתעלפתי. התעוררתי בבית חולים.

איך התמודדת עם זה?

"המזל שלי הוא שיש לי משפחה תומכת והם נתנו לי את הביטחון לא לפחד לפעול נגדו. הגשתי תלונה במשטרה, ביקשתי צו הרחקה ומיד פתחתי בהליכי גירושים. זאת היתה תקופה מכוערת מאוד בה הייתי צריכה לשחזר שוב ושוב את מה שעברתי מול עורכי דין, חוקרים, מגשרים, רבנים ועוד".

מה מצבך היום?

"היום אני גרושה, גרה בדירה עם הילדים, עובדת. אני משוקמת. השאלה שלי היא איך זה שהאדם ששבר לי את היד וגרם לי לכמה תפרים באוזן ובסנטר לא נענש? למה הוא חזר לשגרת חיים רגילה כשאני לנצח אשא את הצלקות הפיזיות והנפשיות האלו? הדם שנשפך באותו יום הוא הפקר”.

איזה מסר חשוב לך להעביר במסגרת המחאה?

"סבלתי מאלימות עוד לפני שהיא התדרדרה לרמה הפיזית. ההתנהגות של בעלי נגדי היתה אלימות לכל דבר, ונשים צריכות לדעת זאת. הצטרפתי לארגון מחאת הנשים כדי לשים את הנושא הזה על סדר היום. אלימות נגד נשים מגיעה לשיאים חדשים. אלימות נגד נשים נמצאת בכל המגזרים, בכל האוכלוסיות, בכל הצורות. גם במשפחה נורמטיבית, כמו המשפחה שלי. הגיע הזמן לשים לזה סוף. הנשים מתאספות היום למפגן כח נשי שלא נראה כמותו. בחרתי לשתף את הסיפור שלי כדי שכל אישה שחווה משהו דומה, תדע שהיא לא לבד ואנחנו לא שותקות יותר".