תושב הרצליה שקיבל מהעירייה תו חניה עירוני ממותג, עם הסיסמה "אני מהרצליה", מטורטר כבר תקופה ארוכה, משום שמחשב החברה הכלכלית של העירייה אינו מזהה אותו כתושב העיר. כזכור, בנסיבות אלה התו שאינו משויך לתושב הרצליה אינו מעניק לבעליו פטור מחניה רגילה לאורך המדרכה, וגם לא הנחה בשיעור 50 אחוז בחניוני העירייה.

שחר. מנפנפים אותנו | צילום: אסף פרידמן

אריה שחר, נכה המרותק לכיסא גלגלים, סיפר: "ב-2014 רכשתי רכב נכים, וקיבלתי תו חניה עירוני המזהה אותי כתושב הרצליה. ב-2018 רכשתי רכב נכים חדש, ואת הרכב הישן מסרתי לבתי. מאותו השלב תו החניה שהיה מודבק לשמשת החלון של הרכב הישן איבד כנראה את קסמו ואת שייכותו לתושב הרצליה. בתי, שעובדת בהרצליה פיתוח ונאלצת לעיתים להיכנס לחניוני העירייה, כשלא נותרים מקומות חניה לאורך המדרכות, נדרשת לשלם 40 שקל במקום 20 שקל. מאז שהתגלתה הבעיה היא שילמה כבר סכום גדול, אך הבעיה טרם נפתרה".

כשהתלונן ברשות החניה, טורטר בעל התו הלא מזוהה בין רשות החניה, שם טוענים ששני תווי "אני מהרצליה" שברשותו הם בתוקף, לבין החברה הכלכלית, שם טוענים שהרכב הישן כלל אינו רשום.

משלב זה החלה מסכת חלמאית של ניסיונות לפתור את הבעיה ביציאה מהחניונים העירוניים: תחילה המליצו לו לנקות את לוחית הרישוי הקדמית, והבעיה נותרה בעינה; אחר כך הומלץ לו לצבוע את המספרים מחדש בטוש שחור, להחליף בין הלוחית הקדמית לאחורית, ובהמשך הוזמן לבטל את התו הישן ולהנפיק תו חדש.

"ושוב התברר, כי במערכת החניה מספר הרכב לא עבר", דיווח שחר למחלקת התלונות ולאגף הביטחון בעירייה, "שילמתי 40 שקל, ובפנייה טלפונית לבירור נמסר לי, כי מספר הרכב לא קיים במערכת החניונים".

"בחברה הכלכלית נאמר לי: 'עד שנקבל ממחלקת החניה את רשימת כל כלי הרכב של תושבי העיר — הבעיה לא תיפתר'. בשלב הבא נאמר לי, שבכל פעם שבתי רוצה לצאת מחניון, עליה להתקשר למוקד, והמוקדן יפתח את המחסום כדי לאפשר את יציאתה".
ואם נדמה היה ששלב הטרטור הסתיים, התברר שהגיע לשיא חדש: "פעמיים-שלוש פנתה בתי למוקד וזה סודר", עידכן שחר את "ידיעות השרון" בשבוע שעבר, "אחר כך המוקד 'ניפנף' אותה ונאמר לה לא לפנות אליהם בעניין, כי הם אינם יכולים לעזור. כיום, בתי משלמת מחיר מלא לחניה, אף על פי שלרכב שלה יש תו 'אני מהרצליה'".

מעיריית הרצליה נמסר בתגובה: "התלונה הועברה לבדיקה יסודית של גורמי המקצוע".