עפים עם הרוח: הגולש טל בסיק-תשתש בן ה-14, ממועדון השיט והגלישה בני הרצליה, הוכתר בשבוע שעבר כאלוף העולם לנוער עד גיל 17 בגלישת רוח. לפני שנה זכה אחיו דניאל (15.5) באותו התואר, והשנה הגיע למקום השני באליפות העולם עד גיל 19.

דניאל וטל נחשפו לענף השיט והגלישה לפני יותר משש שנים, כשאביהם, מאמן נבחרת הנשים בשיט, אילן בסיק-תשתש, ניהל קייטנות גלישה ושיט. דניאל, אז בן תשע, בחר במסלול של גלישת רוח, וטל, אז בן שבע וחצי, החל במפרשיות, ורק לאחר שנה וחצי עבר לגלשן רוח. במשך ארבע שנים היה האב המנהל המקצועי של מועדון הגלישה והשיט בני הרצליה, שם מתאמנים שני בניו עד היום. אף שלא אימן אותם מעולם, הוא מלווה אותם באופן צמוד, כאבא וכאיש מקצועי.

האחים האלופים דניאל וטל בסיק-תשתש. דניאל: "אני גאה בו" | צילום: אסף פרידמן

מסלול ההתקדמות שלהם היה מהיר: בגיל 12 הוכתר דניאל כאלוף הארץ בדגם 6.8 BIC וחצי שנה לאחר מכן, בגיל 12.5, כבר הגיע למקום הרביעי באליפות העולם לנוער. בגיל 13.5 הוכתר כאלוף העולם באותו הדגם. בשנה שעברה, בגיל 14.5, הוא זכה באליפות העולם בדגם 7.8 BIC, והשנה, כשהוא רק בן 15.5, זכה במקום השני באליפות העולם לנוער עד גיל 19 בדגם האולימפי RSX. כיום הוא חבר נבחרת העתודה של ישראל.

אחיו הצעיר טל הלך בעקבותיו: בגיל עשר זכה באליפות ישראל במפרשיות בדגם למתחילים, אחר כך עבר לגלישת רוח, ובגיל 11 הגיע למקום השלישי באליפות הארץ. בגיל 12 השתתף לראשונה באליפות העולם לנוער עד גיל 15 (באותה התחרות שבה זכה אחיו במקום הראשון) והגיע רק למקום ה-18. שנה לאחר מכן, בגיל 13, התחרה טל שוב באליפות עולם עד גיל 15, והפעם סיים במקום השני. השנה, בגיל 14, הוכתר כאלוף העולם עד גיל 17 (בדגם 7.8 BIC) — שנה לאחר שאחיו זכה באותו תואר.

בתחרות שהתקיימה השנה בספרד, התחרה טל נגד 140 גולשים מ-42 מדינות, כולל מישראל. התחרות התנהלה במשך תשעה שיוטים, והקרב בינו לבין אדיר טוויל (15.5) מישראל היה צמוד עד לשנייה האחרונה.

"את השיוט האחרון סיימתי שלישי ואדיר רביעי. אילו הצליח לעקוף אותי הוא היה זוכה באליפות", אומר טל, שניצח בהפרש של נקודה בלבד. גם מדליית הארד הוענקה לגולש ישראלי עידו פומרנץ (16) בהפרש של 10 נקודות מטל. "האווירה בין הגולשים הישראלים חברית מאוד, אך ברגע שנכנסים למים — אנחנו יריבים", מדגיש טל. "היה מרגש מאוד לראות שלושה ישראלים על דוכן המנצחים", אומר טל, "שלושה חברים שמתאמנים יחד לפחות 100 אימונים בשנה".

הוריו, שלא ליוו אותו לתחרות, צפו בטקס חלוקת המדליות בשידור חי באינטרנט. גם אחיו דניאל עקב אחרי התחרות מרחוק. הוא מודה שהופתע מהניצחון של טל. "הוא הפתיע גם אותי וגם את אבא שלי. זה היה ניצחון דרמטי על הקשקש. אני גאה בו".

שני האחים מנהלים סדר יום משותף: שישה ימים בשבוע הם רוכבים באופניהם לחוף המרינה בהרצליה, שם הם עורכים את אימוני הגלישה, כל אימון נמשך שעתיים עד שלוש שעות וחצי. בנוסף, הם עורכים שני אימוני כושר, שני אימוני פילאטיס ודניאל גם עושה אימון ספינינג. כשהם נאלצים להיעדר מהלימודים (למשל בתחרויות), אמם דואגת להחזיר אותם לתלם, ומחייבת אותם להשלים את החומר שהחמיצו.

"הם אוהבים את מה שהם עושים ומוכנים להשקיע מעל ומעבר. יש להם גם כישרון וגם מוטיבציה גבוהה", אומר אביהם, שמכין בימים אלה את נבחרת הנשים במפרשית 470 לאולימפיאדת טוקיו. זאת תהיה האולימפיאדה החמישית שלו כמאמן הנבחרת, וכבר הביא את השייטות הישראליות פעמיים למקום הרביעי.

"אחרי כל אימון, אני מספר לאבא שלי מה היה, והוא תמיד מייעץ לי", מוסיף טל. "אני שמח לקבל ממנו עצות, ולהקשיב לו, גם אם לעיתים הן נוגדות את העצות שאני מקבל מהמאמן האישי שלי".

אחיך משמש בעבורך מודל להצלחה?
"דניאל הוא גולש ברמה עולמית, הוא תמיד היה מודל שבשבילי".