ביום שבת האחרון הלך לעולמו רפאל (פרג'י) ימין בגיל 85, מי שהקים את מכבי הרצליה וגידל דורות של שחקני כדורגל. "הוא היה אגדת כדורגל", אומרים מכריו.

"אבידה גדולה". צילום: פרטי

מכבי הרצליה הוקמה בשנת 1932. המשימה לבנות קבוצה חדשה הופקדה על רפאל ימין (פרג'י), שחקנה של הפועל הרצליה לשעבר. הוא הזמין לבחינות צעירים משכונותיה של הרצליה ומהמפעלים בעיר, ומתוכם הרכיב את הקבוצה החדשה והחובבנית. במשך השנים אימן עשרות שחקנים, כמה מהם נחשבים לנכסים בכדורגל הישראלי. השבוע לקה בליבו והלך לעולמו. הוא הותיר אחריו שלושה ילדים וארבעה נכדים.

מלחמה בפשע

"ימין הקים את בית מכבי בהרצליה ברחוב הרב קוק במטרה להביא לשם את כל הילדים מהשכונות. במקום שידרדרו לפשע, שילכו ויעשו ספורט, כדורגל", נזכר שמעון ניסים שהתחיל כשחקן בבני הרצליה ולימים הפך למנכ"ל המועדון. "בבוקר הוא היה הולך לעבודה שלו בדואר ובצהריים היה אוסף את הילדים ומביא אותם למגרש.

בבוקר היה עובד בדואר ובערב אוסף ילדים לקבוצה. צילום: פרטי

"הוא היה מאמן אותם ואפילו לא תמורת כסף כי לא כולם יכלו לשלם. הוא גידל דורות של שחקנים. גדלתי בשכונת נווה ישראל, כולם בשכונה הכירו את פרג'י שגר בשכונה, הוא היה אגדת כדורגל. הוא היה אוסף אותנו מהרחוב כדי לשחק כדורגל. בזכותו הרבה ילדים לא הלכו לכיוונים לא טובים. הוא נתן לילדים לא רק עיסוק, אלא גם תקווה. באותם ימים לא היו הרבה פעילויות ולא היה מה לעשות חוץ מלהסתובב ברחוב.

"פרג'י הביא את תרבות הכדורגל להרצליה. הוא לא היה רק מאמן, הוא גם המנהל, הרופא, הפסיכולוג. הוא היה האבא של המועדון. בזכותו מכבי הרצליה גדלה והפכה למה שהיא. כל מי שגדל בהרצליה בשנות ה-70 הכיר והעריץ אותו. הוא גידל דורות של שחקנים, כמו למשל ניסים כהן שהתחיל אצל פרג'י והגיע גם לנבחרת ישראל".

פרג'י נולד בלוב, טריפולי. בתחילת דרכו בעולם הכדורגל היה שחקן בהפועל הרצליה. הקריירה שלו כשחקן נגדעה במהרה לאחר פציעה קשה. הוא סיפר כי התאכזב מאוד מהמועדון וזאת אחת הסיבות שהקים את מועדון מכבי בהרצליה. 

מלכה בתו הבכורה של פרג'י, מספרת: "אני זוכרת שמגיל צעיר מאוד הוא גייס אותנו לעזור במועדון הכדורגל. אני הייתי בת 10, אחותי רבקה בת 7 ואנחנו היינו עושות את כל העבודה השחורה. מכבסות את הבגדים של השחקנים, מצחצחות להם את הנעליים, משמנות את הכדורים. את כל המשפחה הוא ערבב לעולם הכדורגל, אי אפשר היה להימנע מזה. בכל יום חמישי מילאנו טוטו. בכל יום שבת קמנו לשרים ושערים. בכל מוצאי שבת היה אסור לדבר כי היינו צריכים להקשיב לתוצאות. 

"כולם אהבו אותו. צילום: פרטי

"הוא היה אדם טוב, חייכן, כולם אהבו אותו. כשהוא היה הולך ברחוב כל הזמן אנשים עצרו אותו, חיבקו ונישקו אותו. כל הרחוב הכיר אותו הוא היה איש יקר בהרצליה ולפני 4 שנים עיריית הרצליה עשו עבורו אירוע הוקרה מרגש".

"מות  אשתו גמר אותו"

פרג'י נפטר ביום שבת, בגיל 85, לאחר דום לב. "הוא מאוד אהב את אמא שלי, אשתו פורטונה. אחרי שהיא נפטרה הוא היה בצער נוראי. הוא חי בהכחשה שהיא עדיין נמצאת ומחכה לו בבית, הוא לא היה מוכן לקבל את החיים בלעדיה. מאותו היום שהיא נפטרה , הזקנה תקפה אותו".

הציל בני נוער מעבריינות. צילום: פרטי

חיים, בנו של פרג'י, מוסיף: "אנשים לפעמים עוצרים אותי ברחוב ונזכרים יחד איתי בשער מפורסם שהוא הבקיע. הוא השפיע על הרבה אנשים. הוא גם היה מאוד קפדן, פרפקטציוניסט והוא לא עשה הנחות לאף אחד. לתקופה קצרה גם אני בעצמי הייתי שחקן אצלו בקבוצה, אבל לא הייתי מספיק טוב והוא לא נתן לי לעלות למגרש, למרות שאני הבן שלו. הוא ידע לזהות כישרון בכדורגל תוך 3 דקות. הוא פרש בגיל 70 ולמרות זאת היו קוראים לו לצפות במבחני הקבלה לשחקני כדורגל חדשים. הוא היה קובע מי מתאים ומי לא. זה נמשך ככה שנים".

אמיר דהן ששיחק בקבוצת הצעירים של מכבי, נזכר: "פרג'י ראה אותי משחק בבית הספר והזמין אותי לשחק בקבוצה. הייתי בן 11 ומאוד גבוה, אז הוא שם אותי שוער. אחרי 3 שנים החלטתי לפרוש, אבל פרג'י התקשה לוותר עליי. הוא בא אליי הביתה וניסה לשכנע, תמיד בדרכי נועם".

גיל חורי גם הוא התאמן עם פרג'י מוסיף: "הוא דאג לנו כמו אבא, והיה הרבה יותר ממאמן. היה לו חשוב שכל הילדים יהנו ואם היה ילד שהתאכזב מכך שהוא לא עלה לשחק, הוא היה מחליף בין החולצות של הילדים כדי שהשופט לא ישים לב. הוא היה עושה כל מיני טריקים ושטויות, הוא היה אדם מאוד שמח ומלא בחוש הומור".