17 שנה עברו מהיום שבו נפצעה ענבל רייכלר בתאונת אימונים בצה"ל ונותרה מרותקת לכיסא גלגלים, ועד ליום שבו שבה אל הים שכה אהבה. שם, בין גלי הים התיכון, ריח המלח והילדים הקופצים במים, שבה רייכלר אל אהבת נעוריה, שנמנעה ממנה מאז פציעתה.
"לא חשבתי שאוכל לחזור לגלוש או בכלל להגיע לים. ניסיתי לעשות את זה כמה פעמים, אבל זה היה מסובך מאוד ולא פרקטי", היא מספרת.

ענבל (במרכז) עם חבריה לקבוצה ומתנדבים | צילום: אסף פרידמן
רייכלר, בת 35, אדריכלית במקצועה, מימשה את חלומה בזכות שילוב של תושייה עם טוב לבם של אנשים. רייכלר ועמותת Makers For Heroes יצרו לפני שנה גלשן ייחודי, המותאם למגבלותיה כמשותקת מהחזה ומטה ומרותקת לכיסא גלגלים.

"אמרתי להם שאני רוצה לחזור לים, אז הם אמרו 'בואו נבנה גלשן'. זה לקח שלושה ימים. בגלל שאני לא יכולה להשתמש ברגליים, הגלישה היא בשכיבה", מספרת רייכלר. "הפתרון הטכני הוא פשוט מאוד, וזה היה עניין של התאמת חוויית המשתמש. נכנסנו למים, עשינו את ההתאמות, וזה גם מה שאנחנו עושים היום עם המשתמשים האחרים".

במהרה הבינה רייכלר שמימוש חלומה האישי יכול לסייע לאנשים נוספים הנמצאים במצבה: "אחרי שבנו לי את הגלשן וחזרתי למים החלטתי שאני רוצה לאפשר לעוד אנשים לחוות את הים, וכך הקמנו את ה־Wave Ability".

אחרי שנה שבה פיתחו גלשנים מותאמים, מרחיבים בימים אלה ענבל ויתר פעילי הפרויקט את פעילותם ומגיעים לחופי הרצליה, למועדון הגלישה "ריף". בשבוע הבא תיפתח במקום קבוצת גלישה לאנשים עם מוגבלות פיזית, בהדרכתם של מתנדבים. "גם אילו היה לי גלשן, לא הייתי מצליחה לחזור לגלוש בלי המעטפת האנושית. המעטפת שיצרנו בעמותה היא שמאפשרת לקיים את הדבר הזה", אומרת רייכלר.

איך גייסת את המתנדבים מהקהילה?
"פרסמנו בפייסבוק קריאה למתנדבים. נרשמו יותר ממאתיים אנשים, בעיקר אנשי ים וכל מיני אנשים שבאים מכיוון של פיזיותרפיה וטיפול. היה מרגש מאוד לראות את ההיענות. הם לכאורה באים לעזור למשתתפים, אבל רואים שהחוויה שלהם מעצימה לא פחות".

חופש תנועה
בעוד כשלושה שבועות, ב־6 בספטמבר, יתקיים בהרצליה אירוע חוף קהילתי גדול, שיפתח דלת בפני נכים נוספים המעוניינים להתנסות בחוויית הגלישה ולשוב אל הים. "חוויית הגלישה נותנת לי תחושת מסוגלות. את חופש התנועה שקיים במים לא מרגישים בחוץ. אבל מעבר לזה, מדובר גם בחיבור חברתי. בייחוד בישראל, הים הוא מקום חברתי מאוד. רוב החברים שלי נועלים בבוקר כפכפים ויוצאים לים, וזה משהו שלמעשה נמנע מחבר'ה נכים לעשות. החזרה לקהילה, לחברה ולכל מה שקורה שם כיפית לי מאוד".

כיום מתוכננים לחברי הקבוצה, ברובם נכי צה"ל, שישה מפגשים. כדי להבטיח שיוכלו להמשיך עד החורף ולהביא את הפרויקט כולו לכדי מימוש, נפתח קמפיין מימון המונים באתר "הדסטארט". תמיכת הציבור, היא שתאפשר את יציאתו של האירוע לפועל, ומעבר לכך — היא תאפשר לנכים נוספים לזכות בגלשן מותאם ובחוויה מעצימה מאין כמוה.

בין האנשים שיעלו על הגלשן בעוד ימים ספורים נמצאת גם ירדן הרשקו, בת 30. ירדן נפצעה במהלך השירות הצבאי ונותרה משותקת מהמותניים ומטה. על הפרויקט שמעה מענבל, חברתה ממכון הפיזיותרפיה שבו הן מטופלות: "אני אוהבת מאוד את הים, אבל הוא לא מונגש באמת לכיסא גלגלים.

צילום: אסף פרידמן

"זה לא מקום שבדרך כלל אני יכולה ללכת אליו באופן עצמאי, בגלל הנכות. אני תמיד יכולה לחנות ולראות את הים מרחוק, אבל להיכנס אליו זה מאתגר יותר", מספרת ירדן. "זה משהו שדי ויתרתי עליו בשנים האחרונות, כי לא היה לי עם מי ללכת או שלא היתה לי מסגרת מתאימה".

בקרוב, 11 שנים וחצי לאחר פציעתה, תחזור ירדן אל המים: "זה פותח בעבורי דלת גדולה מאוד, שלא היתה קיימת קודם".

"תמיד ארגיש שונה"
איתן וקס, בן 37 ואב לילדים, נפצע בחוט השדרה בזמן שירותו הצבאי ביחידת "מורן". גם הוא מגיע לפרויקט בעקבות ענבל, חברתו עוד מימי הפציעה. בעבורו היתה הגלישה חוויה ארעית, אי שם בגיל הנעורים, אבל כעת — קרוב ל־20 שנה לאחר פציעתו - היא מקבלת משמעות עמוקה: "בשבילי זה סוג של מדיטציה. זה סוג של זן. אתה חי את הרגע שאתה גולש והראש שלך לא טרוד בדברים אחרים".

ביומיום, וקס הוא בעלים של חברה העוסקת בייעוץ הנדסי ובמתן שירותי פטנטים, ופניו מועדות ללימודי דוקטורט במדעי המוח. גם הוא מתכנן לעסוק באופן שבו פתרונות טכנולוגיים יאפשרו לנכים להתגבר על המגבלה הפיזית. "אני מסתכל על הנכות בתור בעיה לוגיסטית שצריך לפתור", מספר איתן. "יש לי שני ילדים עכשיו, קשה לי להסתדר אִתם לבד, אבל פותרים את זה. טיילתי בכל העולם, הקמתי חברות, משפחה — אישה וילדים, והנה אני מסתדר".

מבחינת תפיסת החברה את מצבם, הדרך, לדברי רייכלר, עוד ארוכה. "ההתקדמות היא בעיקר אישית שלי, ביכולת שלי להתמודד עם החברה ועם כל מה שקורה עם הנכות. בזמן האחרון החברה מביעה יותר נכונות כלפי אנשים 'אחרים', אבל הדרך עדיין ארוכה מאוד. בתור אדם עובד שנמצא בתוך החברה, זה מאבק, ואני תמיד ארגיש קצת שונה.

"אבל", היא ממהרת להוסיף, "אני אופטימית מאוד, והקבוצה הזאת של Wave Ability היא אופטימית מיסודה, ומייצרת חיבורים נפלאים וחוויות משותפות לכולנו, וזה חלק מהמטרה".

מי שמעוניין לתרום להפקת האירוע בספטמבר ולסייע לנכים נוספים לשוב אל הים, מוזמן לתרום ב"הדסטארט" כאן